אמצעי המדיה הפכו במקומותינו לכל דבר למעט דמוקרטים. מכלבו השומר הנאמן של הדמוקרטיה הפכו עיתונאינו לכלבים המצורעים, נגועי השחין, היהירים, המשחיתים ומהרסים את הדמוקרטיה.
עיתונות חופשית אמורה להוות נישמת אפה של הדמוקרטיה. לא ביכדי מכונה העיתונות החופשית "כלב השמירה של הדמוקרטיה", באשר כזו היא. אווופס, אין בנימצא עיתונות חופשית כהגדרתה, למצער לא במקומותינו.
אמת, קיימים יוצאים מהכלל. בכל אחת ממדינות העולם המערבי (אין טעם להרחיב הדיבור כאן לגבי עולם האיסלם), ניתן למצוא צדיקים בסדום אך אלו מתמעטים והולכים. ישראל אינה יוצאת מהכלל אך דומה כי לקחה את עיוותי העיתונות מרחק רב יותר ממרבית מדינות המערב.
אמצעי המדיה הפכו במקומותינו לכל דבר למעט דמוקרטים. מכלבו השומר הנאמן של הדמוקרטיה הפכו עיתונאינו לכלבים המצורעים, נגועי השחין, היהירים, המשחיתים ומהרסים את הדמוקרטיה. העיתונאים הפכו למזוהים עם אג'נדה חד צדדית אשר הקורא בהגיגיהם אמור להיות אוויל-משריש-מורשה על מנת להאמין בנכתב או הנאמר על ידם.
הלכה ולמעשה ניראה כי אלמנטים שליליים מהמדיה חותרים ליצב עצמם כרשות השלטונית הרביעית במקביל לשלשת רשויות השלטון האחרות: המחוקקת, השופטת והמבצעת, בעוד שלא מונו לכך על ידי מי משאר הרשויות ובוודאי שלא על ידי הציבור. בנוסף, אין בנימצא פיקוח ציבורי אפקטיבי על פעולות המדיה ואנשיה. מועצת העיתונות האמורה לפקוח עין על חריגות מתקנון העיתונות הינה בדיחה עצובה בעלת עששת שינים במצב ריקבון מתקדם. ובכלל מי שמם? אדרבה ואדרבה, אם ברשות רביעית עסקינן הרי שיש להחיל עליה את נוהלי הרישוי, הפיקוח והבקרה כנהוג בכל גוף ציבורי. מעשית חותרים חברי המדיה לאחוז המקל משני הקצוות, להכתיב מהלכים שלטונים ללא סמכות ורשות מחד ולהיות חפים מכל פיקוח וביקורת ציבורית מאידך גיסא.
ברגיל, קצר הזמן אשר בידי רובנו ולכן איננו מסוגלים להקיף את שניכתב ונאמר בכלל אמצאי המדיה, אך ברי כי זה המעונין לדעת את העובדות הרוחשות סביבו לאשורן חייב לעיין מדי יום ביומו במגוון מינימלי של עיתונים מקצווי הקשת המוכרים (שמאל, ימין, מרכז, דתיים), תוך הצלבת ידיעות בינהם וזאת בנוסף לעיון באי אלו עשרות תגובונים ומסרונים, על מנת להבין המצב לעומקו וכהוויתו. מי מהקוראים אשר אינו נוהג כך, חייב להפנים כי מוחו נישטף, חד וחלק.
לא ביכדי פורחת עיתונות האינטרנט ההולכת ומגמדת את העיתונות הכתובה. אלו אשר עינים בראשם והגיון ישר באמתחתם עמדו זה מכבר על העובדה כי העיתונות הכתובה והמשודרת במקומותינו מנסה, תוך שימוש באמצעים נכלוליים של קומיסרים לעיניני דעות במקרה הטוב או באמצעים הלקוחים מהתנהלות הלקוחה מאי סיציליאני באזור "המגף" במקרה הגרוע יותר, לשטוף ולהטות דעותינו לכיוון הרצוי להם. במערכות העיתונים יושבים מגלומנים, למצער נפוליאונצ'יקים, אשר כוחה והשפעתה של המדיה על נפשותינו "התמימות והרכות" עלה לראשם והם משוכנעים כי ניבחרו על ידי השכינה להביא בשורתם להמון הניבער בנוסך "הפרבדה" הסוביטית.
מספר מקרים שוטפים ובהתהוות ידגימו הנאמר כאן:
1 . רבות כבר נאמר על החסות, אמור יחסי תן וקח אשר זה האולמרט נתו וקיבל מידי עיתון ידיעות אחרונות, אך כל הנאמר אינו די, ולראיה אנו ממשיכים לקנות עיתון זה בעוד כל העדויות מצביעות לקשר מושחת בינו לבין נשואו, ומכאן מה הוא זה שאומר עלינו? קרוב לוודאי כי קישרי ההון-מדיה-שילטון (בסדר, בסדר הכל לכאורה) בין עיתון זה לאולמרט אינם מוטלים כלל בספק. וכך, בעוד לופתים הם האחד גרונו של האחר (אפשר שבמבושיהם), ממשיכים הם בריקוד ה"וולס עם המושחת" למרות שאולמרט הפך גוויה פוליטית מזה זמן.
2 . מנהלי מסע העיתונות כנגד בנימין נתניהו כבר אינם מנסים להעמיד פנים. אותם עיתונאים שטופי אג'נדה ונמוכי מצח כבר אינם חוששים להפיץ מרכולתם הבואשת ברבים. הם יודעים כי למצער יקבלו גיבוי מלא מסביבתם המשובטת כמו גם היזון חוזר משטופי המוח בציבור. נעלם מהם כי תפקידם העיתונאי הוא לשמור על איזון חדשותי ודעות הולם. אפילו המלכת ציפורה ליבני על ידי אותם "הראויים" בעיני עצמם, אשר את קבלותיה ליכולותיה השילטוניות המופלאות אין לאתר, באה על מנת לחסום דרכו של מר נתניהו. לגבי דידה של החונטה השלטת במדיה ומערכות המשפט והשילטון, מוטב שיהרס הבית על יושביו (אלו אנו...) ובלבד שבנימין נתניהו לא יעלה לשלטון ולא יסתור את חלומם הרטוב לראות אחמדינג'אדים קטנים מטילים מימיהם בכינרת המשתפלת.
3 . אך חיצרץ האולמרט את כוונותיו התבוסתניות בראיון החג הנילעג אצל זרועם המבצעת של מושחתי המדיה מידיעות אחרונות, המטיף למסור ללא תמורה את כל נכסיה האסטרטגים והערכיים של ישראל לאויבינו, ומקהלת פבלוב בניצוחם של הפוליטרוקים מהמדיה פצחה בזמירות תמיכה וריטוטי עונג. קיום ישראל? ביטחון ישראל? נו, אל תצחיקום, הם הרי רוצים כאן "מדינת כל אזרחיה" בחסות איראנית כמובן.
4 . עיתוני חסות ההון והשילטון המושחתים מנסים לעקוף את עיתוני האינטרנט אשר עדיין לא הושחתו (אל דאגה, גם תורם יגיע) בכך שפתחו האפשרות לקוראים לפרסם מאמרי דעותיהם. נישמע נאות, אך מאמרי הדעות מצונזרים ונידחים באורח גורף במדה ואינם תואמי אג'נדת העיתון ומלמדים לכן כי כל אלו "האינטרנטים" יצירי העתונים הגדולים הם אך הרבה מאותו הדבר. ובאם כך, יקשה עלינו למצוא עיתונים מהשורה הראשונה, חסרי צדיות, במקומותינו. מאידך, נציין כי אותם עיתוני / בימות מאמרים באינטרנט אשר עדיין רעבים לקוראים, שומרים על רמת הגינות ואובייקטיביות מרשימה. נציין כאן לטובה את גלובל-רפורט, פרשן, מקור ראשון, קפה דה-מרקר, אקטואליה, אומדיה ודומיהם.
5 . המסע בישראל למען בחירת אובמה לנשיאות ארצות הברית חדל כבר להיות נילעג, הוא כבר מסוכן לנו. מוביל את המסע הוא עיתון "הארץ" אשר ביהירות האופינית לו מנסה להשליט אג'נדתו בכפיה ובערמומיות נכלולית כאחת. ישאל הקורא הכיצד? ובכן ישים לב הקורא למספר כתבות השטנה והשחרת פני מועמד הרפובליקנים וסגניתו המיועדת המתפרסמים חדשות לבקרים בעיתון ה"פוסט כל דבר" הלזה, עשרות רבות עד עתה. שמא ימנה הקורא הנבון כתבות בגנות אובמה וסגנו ביידן? אפילו לא אחת, נאדה. לדידו של עיתון הארץ הצמד אובמה-ביידן הוא כוכב עליון. ברור גם מדוע, אובמה יתמוך ומכאן יזרז הפיכת ישראל ל"מדינת כל אזרחיה" (שם הקוד למדינת פלשתין א' בצד פלסתין ב'), בעוד מקיין לא.
ובכן זה עובד כדלקמן: אובמה צריך את הקול היהודי בארה"ב. הקהילה היהודית שם מפולגת עקב אפקט "אוסמה". יהודים תומכי אובמה (ישנו גם ארגון תומכי מקיין) פוזלים לעבר ישראל על מנת לאשש בחירתם. עיתון הארץ אשר ניטראליות ועתונאות תקינה הינם ממנו והלאה, מפרסם כתבות תדמית מפרגנות על הצמד חמד אובמה-ביידן וכתבות משחירות פנים אודות מקיין-פיילין (בעיקר על פיילין הניתפסת כסכנה גדולה יותר). הקהילה היהודית האמרקנית מקבלת חיזוק כי "הנה הישראלים (כן, וודאי) רוצים אובמה..." והשאר היסטוריה.
6 . ארועי פרעות תשס"ח ביהודי עכו (כ-100 מכוניות ועשרות חנויות יהודים הרוסות), אשר נחרשו מבעוד מועד מהצד הערבי, מעצימים את תחושת הדה-ז'וו. עם היוודע ארוע המהומות ביום כיפור התעוררו באחת הפוליטרוקים-הפבלובים, דומה ומאן-דהו לחץ על כפתור המחשב בפדחתם, למהר להאשים פורעים יהודים בהתנכלות לערבים שם. ההתעלמות המדיה מהעובדות לאשורן במקרה זה כמו גם משנים של התנכלות מכוונת ליהודים בחגם הקדוש על ידי ערבים הינה סידרתית ומבישה. כל קורא ממוצע אשר היה טורח לקרוא מגוון עיתונות (זוכרים, ימין, שמאל, מרכז ודתיים), עומד היה בו ביום על האמת באשר לארוע-עכו והעובדות מאחוריו. גם משהתבררו העובדות לאשורן לא טרחו כמובן עיתוני השילוש הבילתי קדוש הזה לפרסם תיקונים לשיקריהם מצוצי האצבע מהיום הקודם. הנזק ליהודים כבר נגרם והעיתונות חוגגת עוד צעד בדרך ל"מדינת כל אזרחיה" תוך הפיכת היהודים בה לאזרחים סוג ב', ל"דהימי" בארצם.
7 . העיתונות כבר מפסידה בקרבות על דעת הקהל, קלונה מתברר והולך ברבים. גם הקרב על השליטה בכנסת הולך ונישמט מידה ולכן אין תימא מדוע נילחמת המדיה בחרוף נפש (ועמה, איך לא, מפלגות העבודה ומר"צ), תוך פרסום חצאי אמיתות ושקרים, לשמר את שילטון בית המשפט העליון כעליון על שאר הרשויות ובכך לנצח במערכה למרות הכל דהיינו, לשמר שילטונם הם. מוסד זה הינו מעוזם שטוף האג'נדה הפועל במנותק ובניגוד לרצון הציבור (אחוזי התמיכה הציבורית במהלכי הפרופ' פרידמן עומדים על כ- 70% ), אשר ניתפס כסכנה (אנו הסכנה, הציבור) בעיני אותם נפוליאונצ'יקים, מפאת היותו מאיים לחסל הגמוניית גילדתם השולטת עדיין הלכה ולמעשה על מדינת ישראל.
8 . קשה לאמוד מספרית את מספר ההתנכלויות לשני הצדדים הקיימות בין מתישבי איו"ש לפלסתינים שם. באם ניפנה לעזרת ההגיון הפשוט הרי שאך לשם הצגת הדברים נניח כי מספר ההתנכלויות שוות למצער משני הצדדים אם גם שאינן חופפות. כמובן כי "ניפסח על החללים" אלו "קרבנות השלום" ההכרחיים כמובן, הלא דם היהודי משול ממש כמים, הרי רק במתישבים מדובר והללו ברי כליה. עיתונאי השילוש נמוך המוסר לא למדו דבר בנוגע לאוביקטיביות. עבורם תמיד, אבל תמיד, יהיה היהודי אשם והערבי צודק. למה? ככה. ובכל זאת למה? משום שכל שקר, לטעמם, מלבין כשלג באם משרת הוא את מטרת מחזירי-השטחים-למוות. יצא נא הקורא במטותא ממנו וינסה למצוא מאמרי אמפתיה לציבור האדיר (תרתי משמע) היושב מעבר לקו הירוק, אין, לא היו ולא יהיו מאמרים מאוזנים, פשוט אין. ובניגוד לכך לא יעבור ולו יום אחד שלא ניתן יהיה למצוא במדיה מאמרי שיטנה נגד יהודים טובים. מילא, "הם" וויתרו על גישת "עניי עירך קודמים", אך מה באשר לאיזון דעות ופירסום האמת?
הדוגמאות לעיל הינן אך דוגמיות על קצה המזלג, אלפי מקרי עיוות האמת, הנעשים בשם מילוי מאוויים אישיים של מיעוט בעם השולט על אמצעי המדיה והמשפט, קיימים ומתועדים, עלינו אך לכרות אזנינו ולפתוח עינינו העצומות לרווחה. האמור לעיל אינם תזוויגי מיקרים אלא תצורת התנהלות קבועה, שיטתית ומתמשכת מזה שנים רבות.
כל שנידרש כי השחיתות תעלה ותיפרח הוא כי אנשים טובים יחרישו. הרימו קולכם בדממה, כיתבו בכל זמן, בכל הזדמנות, בכל אתר ואתר. כיתבו ותנו לכל עם ישראל לחוש הגיגיכם, מאוויכם. אל נא נשאיר הבמה התקשורתית לזד.
זוכרים...?: "מתי מדבר האחרונים" האלמותי של ביאליק: "קומו, תועי מדבר,/ צאו מתוך השממה;/ עוד הדרך רב, עוד רבה המלחמה./ רב-לכם לנוע, לנוד בערבה -/ ולפניכם פרושה דרך גדולה, רחבה./ רק ארבעים שנה נתע בין ההרים -/ ובחול טמנו שישים ריבוא פגרים./ אל נא יעצרונו פגרי הנחשלים,/ שבעבדותם מתו, נפסח על החללים! קומו איפה נדים צאו מתוך השממה, / אך אל-יעל קולכם דירכו עוז בדממה, / פן צעדכם ירגיז מדבר ונירדמיו, / איש בלבבו ישמע הד פעמיו, / איש בלבבו ישמע קול אלוה דובר, / לך! היום, אל-ארץ חדשה אתה עובר!" . והמבין יבין.
כשם שסילקנו את המושחת הסידרתי אולמרט מחיינו עלינו לנקות האורוות ממושחתי המדיה? האם ניגזר עלינו להסכין עם עיתונות אנטי יהודית, אנטי ציונית, אנטי דמוקרטית בעליל החונקת ומצמיתה את הדמוקרטיה שלנו ומכאן את עצם קיומנו במדינת ישראל? האם לא היגיעה העת לעשות מעשה?
קישור:
רבות מהניתן לעשות לתיקון הקילקולים ימצא הקורא בסיפרי "פרקי דמוקרטיה ישראלית" כרך א', הניתן להורדה חינם אין כסף כאן:
http://www.aaronroll.com/democracy/israeli democracy chapters.pdf
המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים
www.aaronroll.com