רס"ן מור יהודה בן נורית ושמעון אלרז הי"ד

         י"ב תשרי ה'תשל"ז -  ז' באדר ה'תשס"ב

גדל והתחנך בקרית אתא והיה תלמיד מצטיין. התגייס לצבא במרץ 1995, לחטיבת "גבעתי" וסיים את הטירונות כחייל מצטיין פלוגתי. עבר קורס מ"כים ולאחר מכן קורס קצינים ושובץ להדרכה בביה"ס לקצינים. בסוף 1997 חזר ל"גבעתי" ושימש כמפקד מחלקה. בתפקיד זה השתתף בפעולות מבצעיות רבות. עם תחילת שירותו בקבע, בשנת 1998, היה מור לקצין המבצעים הגדודי. כקמב"ץ קיבל את אות ההצטיינות מאלוף פקוד  הדרום דאז יום טוב סמיה על מסירות, מצויינות ודוגמא אישית - דבר שגרם לו לאושר רב. מספר חודשים לאחר מכן קיבל צל"ש מהרמטכ"ל דאז אמנון לפקין שחק על הריגת מחבלים בלבנון והצלת חיילי הפלוגה בתום פעולה צבאית בלבנון ועל היותו קמב"ץ מצטיין אשר הוביל את הגדוד להצטיינות. מור נשלח ללמוד באקדמיה הצבאית לפיקוד ומטה. מור השלים תואר ראשון בהיסטוריה וביחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים והיה למצטיין הדיקאן. בתום הלימודים חזר מור ל'גבעתי' ומונה למפקד הפלוגה המסייעת, בגדוד רותם, תפקיד השמור לוותיקים והמנוסים שבקרב מפקדי הפלוגות. הוא הצליח מאוד בתפקיד והיה נערץ על חייליו, הוא היה מקור גאווה להוריו, נורית ושמעון, ולאחיו שקד ובצבא צפו לו קידום מהיר לתפקידים בכירים. הדרך היתה סלולה, מסירותו ונחישותו, דבקותו במטרה ושאיפתו לשלמות - הובילו אותו למלא את כל תפקידיו בהצטיינות אך עם זאת בצניעות ובענווה.

יד מרצחים גדעה את תוכניותיו הרבות. ב- ז' באדר ה'תשס"ב (18.2.2002), נפל מור בקרב סמוך לכיסופים. אחרי שמחבלים ירו והרגו את אהובה אמרגי שנסעה בציר כיסופים, יצאו החיילים למרדף אחריהם. מור החל לירות לעבר המחבל יחד עם חייליו, והמחבל נפגע ונפל לקרקע, ואז התפוצץ מטען שהיה על גוף המחבל ומור רס"ן מור אלרז נפגע אנושות מירי המחבל. הוא טופל במקום ע"י כוחות רפואה ופונה באופן רכוב לביה"ח סורוקה, שם נקבע מותו. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רס"ן. בן 25 היה בנופלו, יהי זכרו ברוך!