מס' צפיות - 233
דירוג ממוצע -
פרשת שופטים
ערך קדושת החיים
מאת: דוד דרומר 21/08/09 (16:06)

"כי ימצא חלל באדמה...לא נודע מי הכהו. ויצאו זקניך ושופטיך ומדדו...וכל זקני העיר ההיא הקרובים אל החלל ירחצו את ידיהם...וענו ואמרו ידינו לא (שפכה) שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו" (דברים כ"א/א'-ז').

 

פרשתנו מסתיימת בסיפור אודות חלל אלמוני שנמצא בשדה ולא נודע מי רצח  אותו. התורה מצווה לברר היטב מי אחראי לרצח, עוד בטרם הבאת הנרצח לקבורה: "ויצאו זקניך ושופטיך ומדדו אל הערים אשר סביבות החלל" (כ"א/ב'). על פסוק זה אומר רש"י: "מיוחדים שבזקניך, אלו סנהדרי גדולה". מדוע "מטריחה" התורה את אנשי הסנהדרין הגדולה שבישולים למדידה פיזית של מרחק החלל מן העיר? זאת, כדי לעורר התרגשות ועניין בכל אנשי העיר, על המעשה הנפשע שנעשה. לאחר מכן, זקני העיר הסמוכה ביותר למקום שבו נמצא החלל, מצווים לקחת "...עגלת בקר אשר לא משכה בעול...אל נחל איתן וערפו שם את העגלה...". אומר רש"י: "אמר הקב"ה: תבוא עגלה בת שנתה, שלא עשתה פירות, ותערף במקום שאינו עושה פירות - לכפר על הריגתו של זה, שלא הניחוהו לעשות פירות". משמע, העגלה שטרם השתמשו בה לעבודת האדמה, טרם ביצעה את תפקידה, מסמלת את הנרצח שחייו נגדעו לפני שהספיק לבצע את תוכניותיו העתידיים בחייו.  על זקני העיר מוטלת החובה להכריז: "ידינו לא (שפכה) שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו" למען ישמעו כולם שקרה כאן מקרה שאסור היה לו לקרות. פרשה זו, הנאמרת בתווך שבין קרבות ומלחמות, מלמדת על הערך העליון של קדושת החיים: למרות ההמצאות במהלך קרבות קשים מסוגים שונים, יש לעצור הכל ולקרוא לחברי הסנהדרין לבצע את חובתם. שהרי, אם היו מבצעים את תפקידם כמחנכי הדור, והיו מנחילים ערך חשוב זה כראוי, לא היה עליהם לטפל במדידה זו. לכן, למרות אמירתם: "ידינו לא (שפכה) שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו", הם אינם יכולים לפטור עצמם מן האחריות למעשה נפשע זה, משום שלא יצרו אטמוספירה חיובית כדי שדבר כזה לא יקרה. עליהם לקחת אחריות, כפי שאנו רואים במלה "שפכה" - האות ה' (5 בגימטריה) מסמלת את חמש אצבעותיהם.

 

כך בחיי היום יום, על האדם לקחת אחריות לכל מה שקורה מסביבו. אל לו לדאוג רק לעצמו ומשפחתו - עליו להביט סביב לראות את המתרחש "בשדה", למצוא את הנתונים בסכנה גשמית ורוחנית ולעזור כמיטב יכולתו ליצירת אווירה נינוחה וחיובית כפי שבטאו חז"ל באמירה: "כל ישראל ערבים זה לזה".

 

אנו נמצאים בפתחו של חודש "אלול", שבו "המלך" נמצא בשדה - ה' יורד אל העם, מאיר אלינו פנים ואוסף אותנו אל חיקו. בואו נסתכל כולנו סביב ונדאג למחסורו כל הנזקק ואי"ה נזכה להיכתב ולהיחתם לאלתר לחיים טובים.

הכותב הוא מנהל "אורי עוז הפקות"- מיזמים חינוכיים,קשרי קהילה ומשימות לאומיות. חבר בעמותות "רוח טובה" ו"החוויה היהודית",מנהל אתר אינטרנט בשם "תורה" כתובת האתר:www.torah.in/he1

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר