המשכן נבנה על פי מידות מסוימות, וכאן, ובפרשות הבאות, תודגם תופעת 'המבנה הקדוש', מבנה אשר מידותיו אינן אקראיות, אלא בעלות משמעות. דוגמה לכך ניתן להביא מדברי ר' יוסף קארו (שולחן ערוך, אורח חיים, צ'/ד', על פי הזוהר), לפיו יש להתקין 12 חלונות בבית כנסת (הלכה אשר אין מקפידים עליה). כלומר, קיימת הקפדה מיוחדת בתכנונו של מבנה מקודש, ותופעה זו, מודגמת במִסְפָּרִים, תובא להלן ובפרשיות הבאות.

הציווי על בניית המשכן עמוס במִסְפָּרִים רבים: 12, 7, 10, 100, 4, 40, 1, 3, 30, 28, 11, 5, 50, ומִסְפָּרִים נוספים הסמויים מן העין (22 ו-280). להדגמת חשיבות המספרים ומשמעותם נפתח במִסְפָּר 100, מִסְפָּר שניכרת בו "חֶזְקָה" (2), שהרי הוא מורכב מ-10 x 10, וכבר נודע ש- 10 מציין שלמות גופנית. נמצא, אם כן, ש-100 מבטא את רעיון ה-10 בצורה 'חזקה', והנה הראייה לכך.

מתוך 100 ככר כסף יצקו 100 אדנים לעמודי המשכן. אורכו של המשכן הוא 100 אמה, ומִסְפָּר זה מציין את מספר הלולאות ביריעות, וכאשר הלולאות מחוברות באמצעות 50 קרסים "והיה המשכן אחד". כלומר, מדובר במִסְפָּר 'חזק' המציין, למרות ריבויו, את האחדות: אחדות המבנה, המורכב מיחידות שונות, ובעקיפין גם את אחדות האל.

קודש הקדשים עשוי מכפולה של 10 x 10 x 10 (אורך, רוחב, גובה), וברור שבכל המקרים הללו מקבל ה-10 העצמה. למי ששכח: בקודש הקדשים הניחו את לוחות העדות ועליהם נכתבו 10 הדברות. על המשכן הונחו 10 יריעות, ובדומה ללולאות, הן היו עשויות משתי יחידות בנות 5 יריעות כל אחת. כלומר, ל-5 או ל-50 אין משמעות העומדת בפני עצמה אלא בהיותם ביחד: 10 (כמו האצבעות), או 100.

כללו של דבר, במשכן שררו מִסְפָּרִים רבים, והמספר הבסיסי 10, כמו גם חזקתו 100, היו מִסְפָּרִים שולטים; הם - אך לא הם לבד. לא נותר אלא להעיר כי המִסְפָּר 100 מופיע גם במקדש שלמה, הוא אורכו של המקדש, וניתן להראות כי מִסְפָּר זה 'מככב' בתנ"ך עוד כהנה וכהנה.

פרופ' מאיר בר-אילן

אוניברסיטת "בר-אילן"