כאשר חברה לא יודעת לקום ולהתקומם נגד העוולות שפוגעות בה סופה שתחדל להתקיים.
אדישות מוגדרת כמושג פסיכולוגי למצב שבו הפרט אינו מגיב לכל ההיבטים הרגשיים, חברתיים ופיזיים השזורים בחייו האישיים והציבוריים.
אדישות יכולה להתבטא בעייפות, דיכאון, פסיביות ודרדור נפשי ופיזי. אדישות עשויה להיות מכוונת כלפי אדם , פעילות , או סביבה. היא מהווה תגובה שכיחה למצב פסיכולוגי ,ומהווה סוג של דיכאון קליני המשקפת חוסר עניין בדברים שעשויים לעניין את הפרט.
במצב זה נמצא לצערי עם ישראל. אנחנו מזדעזעים מתאונות דרכים, מהמצב בחינוך, מאלימות כלפי נשים ובמגרשים אך לא עושים מספיק למגר את התופעה או שאנחנו מזלזלים באלו שרוצים לחולל שינוי.
למשל הערב בתוכנית :"היום בחדשות" ראיינה גאולה אבן את הפרופסור לספרות ניסים קלדרון אשר הוא אחד מיוזמי ההפגנה הגדולה נגד הריאלטי בכלל ותרבות ה"כלום" בפרט.
במקום לעודד אנשים לבוא להפגנה היא זלזלה ביוזמה זו והתייחסה אליה כ"נייר של אוויר". ככה נראית חברה שמקדשת אדם נלעג כמו יוסי בובליל.