מס' צפיות - 731
דירוג ממוצע -
"סטודיו למשחק" - טוני סופרנו מגמגם
מאת: רב ערוצית 01/12/08 (01:12)

כשהגעתי לניו יורק באביב 2007 היו לי הרבה תוכניות למקומות שבהם אבקר ולדברים שארצה לעשות, ורק תוכנית אחת לשופינג: מזכרת של הסופרנוס. לא היה ממש אכפת לי מה זה יהיה, העיקר שיש לי משהו שקשור לסדרה המצוינת הזו.

 

אחרי ביקור במוזיאון האמריקני לטבע צעדתי לעבר קולומבוס סירקל, נכנסתי בדחילו ורחימו לטיים וורנר סנטר, ועליתי במעלה המדרגות הנעות לחנות שבכלל נקראת CNN Inside. מתברר שמוכרים שם את כל המזכרות של רשת HBO. הכי בולטות היו אלה של "סקס והעיר הגדולה", אבל הסדרה הסתיימה זה מכבר ואני לא האמנתי שייצא סרט, אז החלטתי לא לקנות כלום. בכל זאת, לא מדובר בסדרת מופת כמו זו שלכבודה הגעתי.

 

אם התקציב היה בלתי מוגבל, הייתי קונה כל מה שהיה שם. אבל הוא לא, והפור נפל על כוס זכוכית שמיועדת למשקאות חריפים. נכון שאני לא שותה וויסקי וקוניאק, אבל אני בטוחה שטוני יסלח לי על זה. לפעמים גם קמפרי הולך. אני חושבת.

לא חלפו אלא כמה ימים מאז הרכישה ההיא, ואני נכנסתי לחנות של ברנס אנד נובל להציץ בספרים, ובעיקר לקנות מגזינים. אלא שעל מדף החדשים ניצב בגאון "הסופרנוס, הספר". ומה יותר טוב מאשר להביט בטוני בזמן ששותים לכבודו ולכבוד הפמיליה?

 

על כל זה חשבתי אתמול, כשצפיתי בסטודיו למשחק עם ג'יימס גנדולפיני, השחקן שמגלם את טוני. הוא ישב קצת כפוף, קצת אבוד, לא נינוח, לא מרגיש נוח בגוף של עצמו, לא תמיד מדבר לעניין או במשפטים רצופים, מתקשה להיפתח לקהל הסטודנטים שיושב מולו. איפה הוא, ואיפה טוני שמתרווח על הספה אצל ד"ר מאלפי, מלא ביטחון.

 

את הסצנות איתה (כלומר לורן בראקו), הוא מספר, צילמו בדרך כלל בסוף השבוע לתוך הלילה. אם יום צילומים רגיל נמשך 12-14 שעות, אז ביום שישי הוא יכול היה להמשיך גם עד שלוש בבוקר, ואלו בדיוק השעות שבהן הוא והיא היו מגלים את המוזרויות שלהם. הוא, למשל, נהג לבצע בפניה איזה ריקוד הולה דווקא כשהיא מצטלמת...

 

אלה היו הקטעים הכייפיים. מהקטעים האלימים הוא נהנה פחות, "האלימות גורמת לי בחילה לפעמים", הוא סיפר, "אבל זה אמיתי", אז אין על מה להתנצל. האמת היא חשובה בסדרות כמו "הסופרנוס", ואכן גנדולפיני קיבל תגובות ממאפיונרים שאישרו שהיא אותנטית. היתה להם רק הערה אחת, לגבי הפיילוט, שבו טוני נראה במכנסיים קצרים ליד הברביקיו. דון אף פעם לא לובש מכנסיים קצרים, הם הסבירו לו.

 

התוכנית עם גנדולפיני צולמה לקראת סוף העונה הלפני-אחרונה של "הסופרנוס". הוא מספר שלעולם לא יגלם דמות של עורך דין או איש עסקים עשיר, פשוט מפני שהיא לא מייצגת אותו ואת בני המשפחה שלו, אנשים פשוטים שעובדים למחייתם ושהחברה דופקת אותם כל הזמן. אלא שהוא בחר להתמודד עם המציאות הזו בדרך של לימודים ומשחק, בעוד שהדמות של טוני בוחרת בפשע. ואת מה שהוא אומר במשפטים מהוססים, טוני מסביר בנחרצות לד"ר מאלפי בקליניקה שלה. בסצנה חדה הוא מרביץ נאום על למה הביאו את האיטלקים לארה"ב, ומה עושה מי שמסתכל על הכוורת ומבין שהוא לעולם לא יהיה רוקופלר או ג'יי.פי מורגן.

 

הקריירה של ג'יימס גנדולפיני אולי התחילה עם "הסופרנוס", אבל היא לא הסתיימה שם - הוא השתתף לפחות בשני סרטים שהייתי שמחה לראות, "המקסיקני" (עם ג'וליה רוברטס ובראד פיט) ו"האיש שלא היה שם". ועם זאת, לא משנה מה יעשה וכמה פגיע ייראה בחיים האמיתיים - למרות כל הכובד והמשקל ואולי גם בגללו - בשבילי הוא תמיד תמיד יהיה טוני סופרנו, המאפיונר שלמדתי לאהוב.

 

* למנויי הלוויין: "סטודיו למשחק" הוא אחד הקלפים הבודדים של ערוץ 8 מול יס דוקו.

 

לבלוג של רב ערוצית

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר