ביום שהחלפתי  את המכונית שלי  בקלנועית אני עושה סיבוב כמעט יום יומי בבתי  הקפה המעטים שנמצאים ברדיוס הנסיעה שלי.ותוך כדי כך באופן טבעי אני  לומדת על  ההתנהלות, אופי העובדים ובעיקר על המצב של השירותים שלהם.

    אתחיל ב"קינמון" שזכה  לכתבה בשם :"בית  הקפה השכונתי שלי" שהתפרסם בינואר  2022 וזכה ל-1064 קוראים אנונימיים. ואכן הוא היה פשוט על הדרך, מלצרית ששירתה אותך ובעיקר הקפה  היה מצוין והרוגלאך שהיה בדיוק כמו שצריך. היום  הכל השתנה וגם  אני  כנראה.  הכל  עטוף בקירות זכוכית, השרות עצמי  והקפה  בטעם של  חציר. למרות שהערנו  לבעל המקום  הוא החליף ספק אבל זה לא עזר לטעמי.  הצרה עבורי  היא השירותים הנמצאים מאחור עם  3 מדרגות גבוהות בלי מעקה,סכנת נפשות עבורי.   

    ממש מול בנין המגורים שלי  בדרך לבנק ולסופר בית קפה המחולק לשניים.  האחד נקרא "פרנקו" והשני "רוטשילד" כשם הרחוב בו נמצא הקומפלקס הזה. הוא סימפטי  וקפה בכלל לא רע. את השירותים מספקים בקומה שניה  כל קופות החולים.

   הלאה  צפונה : "בכיכרר היונים"שהוא קומפלקס ענקי מכיל את "לנדוור" הותיק, מקום שמבטיח  אולם בשל הליקויים שמצטברים   הוא הולך לאיבוד, עם צוות צעיר  לא מאומן ואיטי. הכל נראה משום מה בלי  שליטה ואכן בימים אלה התבשרנו כי  צוות חדש עומד להכנס למקום.  יש להם תפריט מתחלף של בוקר וגם של ערב. אני   בעיקר  בבקרים  שם ויכולה להעיד על מה  שאני צורכת. הקפה שהיה פעם   משהו טוב, איבד  מיוקרתו וטעמו. השירותים כמובן  תמיד חסרים משהו או סבון או  נירות אסלה או נירות לניגוב ידיים. 

    אם  נחצה לכיוון  מערב אולי  נגיע לעגלות הקפה העומדות על  מסלול ההליכה לאורך החוף, אלא  שהדרך הזו לא מוכנה לקלוט נוסעי   קלנועיות, הקפיצות שיש לעשות מהמדרכות לכביש  מרעידות את גופך וגם קוטפות  מהמקל  הליכה  את הגומי שנותן למשתמש  מניעה מהחלקה, אני  הייתי צריכה לחזור כל הדרך  על מנת לפגוש את הגומי שלי מחכה לי על שפת הכביש.

   חזרנו  חזרה לדרום שם מחכה לנו "רולדין" שמצתמצם בשעות של  גשם וקור,כך שאלה שספגו שמש עוברים לאולם המרכזי ומנסים  לתמרן כדי לקבל  פינה של ישיבה. אני מתנחמת בקפה  הנפלא  שמגיש לי  אדם  שזה   שמו, האחראי על  עמדת  הקפה ,כשצלחת עליה מונח הספל  ובו  הקפה המעוטר בלב העשוי קצפת. השירותים שם  מצטיינים בפחי  אשפה הגדושים בתוכנם . 2 עמדות של  מים יש ל"רולדין" האחת בלי סבון  וניר והשניה משלימה את החסר של הראשונה..

    ב"גולדה" שאני מבקרת אותה בעיקר בשבת בבוקר בעוד  שהמקומות  האחרים סגורים, היא הנותנת  למרבה  הפלא, קפה  טוב וזול, ובלי שום ממתק  לצידו, שם כשהילדים מלקקים את הגלידות, אני יכולה בשקט לקרוא ולכתוב.

    ואחרון חביב "אנונה" סמל מדויק לאיך צריך  להיות בית קפה.המלצריות  שכולן קבלו שיעור הדרכה  מבעלת המקום שבאותה עת גם  עומדת על טיבן. המאפים ,הכריכים והשאר  כולם עשויים  בטוב טעם  והקפה לשמו הגענו לא מאבד  אף טיפה   מעוצמתו לאורך כל השנים . השירותים  הכפולים נוצצים בניקיונם, ובעמדת הרחצה אפילו מתקן אוטומטי  עם שלושת השלבים,מים,סבון וייבוש.

   ובזה  סגרנו  את מעגל האפשרויות והאופציות  העומדות בפני  כשאני עולה על הקלנועית.