מס' צפיות - 906
דירוג ממוצע -
"לב נשבר ונדכא אלוקים לא תבזה"
"אין שלם יותר מלב שבור"
מאת: דוד דרומר 23/11/08 (22:38)

"ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק"

יצחק בן 40 שנה ,נושא את רבקה לאשה,רק בגיל 60 הוא הופך לאב ליעקב ועשו. כל זה קרה לאחר 20 שנות עקרות שחוותה רבקה ,בדומה לדור הראשון של האבות,שם מסופר ששרה הייתה עקרה עד גיל 90. כך קורה גם בדור השלישי מאוחר יותר עם רחל שהייתה עקרה שנים רבות, נושא העקרות העובר כחוט השני בקרב "אמהות האומה" דורש הסבר.אומרים על כך חז"ל  שהבורא מתאוה לתפילתם של צדיקים, צדיק צריך לבקש,הוא צריך להביע משאלה,הוא צריך לחוש תלות בבורא עולם כדי לזכות בפרי בטן.כך קורה בתפילתם של בני הזוג "יצחק ורבקה" שעל תפילתם נאמר "ויעתר יצחק לפני ה' לנוכח אשתו כי עקרה היא "והתוצאה הייתה "ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו". על הפסוק הזה מעיר רש"י 2 הערות א. איזה מן תפילה זו "לנוכח אשתו"? היה מספיק לומר "ויעתר יצחק לה' ",או "ויעתרו יצחק ורבקה לה' ", מהי המשמעות של  "לנוכח אשתו" ?

גם "עיקר שפתי חכמים " אומר שלא מקובל וזה לא דרך האנשים המתפללים להתפלל פנים מול פנים.התפילה בדך כלל נעשית  באפן שהמתפללים, עומדים בשורה או בטור עורפי, אך לא כשפניהם מופנות אחד כלפי השני.על תפילת יצחק כנגד רבקה אומר רש"י ,זה עומד בזוית זו ומתפלל,וזו עומדת בזוית זו ומתפללת. כל אחד תפס לו פינה והתפלל,התוצאה הייתה "ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו". נענה ה' לתפילתו של יצחק עוד בטרם נענה לתפילתה של רבקה. היא הרתה בזכות הנעתרות של ה' לתפילות של יצחק מדוע?

 

מסביר רש"י,שאינה דומה תפילת צדיק בן רשע ,לתפילת צדיק בן צדיק, לכן ה' נענה  לו ולא לה . לא נאמר ויעתר להם ה', אלא לו על היותו צדיק בן צדיק והא אברהם,אך רבקה למרות היותה צדקת , איו תפילתה נענית היות  והיא הייתה ביתו של רשע והוא בתואל הארמי.

הסברו זה של רש"י , סותר לחלוטין לאירוע מענין אודותיו מסופר במסכת תענית (דף כ"ה)על התעניות שהיו מקיימים בשנת בצורת, ת''ר מעשה ברבי אליעזר שגזר שלש עשרה תעניות על הצבור ולא ירדו גשמים באחרונה התחילו הצבור לצאת אמר להם תקנתם קברים לעצמכם, געו כל העם בבכיה וירדו גשמים .שוב מעשה בר' אליעזר בן הורקנוס  שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה ירד רבי עקיבא אחריו ואמר אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה, אבינו מלכנו למענך רחם עלינו וירדו גשמים ,הוו מרנני רבנן על רבי אליעזר בן הורקנוס יצתה בת קול ואמרה לא מפני שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מדותיו וזה אינו מעביר על מדותיו .הווה אומר ר' עקיבא מעביר על מידותיו ותפילותיו היו בלב שבור, לכן ה' נענה לו , ר' עקיבא חש בשפלות עצמו על היותו בן גרים ,אבותיו היו נוכרים עובדי אלילים, לכן תפילתו נבעה מעומק  ליבו השבור, וכמאמר הרבי מקוצק " אין דבר יותר שלם מלב שבור",לכן תפילתו הייתה יותר מקובלת על ה' כמעביר על מידותיו. על אותו משקל של היענות  לתפילתו של בן גרים,הייתה צריכה תפילתה של רבקה שהיא בת נוכרים  להיענות לפני יצחק?.וכך גם לגבי תפילתו של רבי יוחנן בן הורקנוס שהיה צדיק בן צדיק  צריכה הייתה תפילתו להענות כמו שה' נענה לתפילתו של יצחק על היותו צדיק בן צדיק?.

 

א"כ מה חשוב יותר  לבורא הייחוס הוא שקובע?  או מה שחשוב זה שברון הלב של המבקש?

 

הסבר לכך ניתן במסכת ברכות (דף יוד ) מדוע יצחק נענה תחילה ומה פשרן של שתי המילים "לנוכח אשתו". אומרת הגמרא,

 

א''ר יוחנן משום ר' יוסי בן זמרא, כל התולה בזכות עצמו תולין לו בזכות אחרים וכל התולה בזכות אחרים תולין לו בזכות עצמו .משה תלה בזכות אחרים שנא' {שמות לב-יג} זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך ,תלו לו בזכות עצמו שנאמר {תהילים קו-כג} ויאמר להשמידם, לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית .

 

הזכות של משה רבנו ,היא אשר השפיעה על ה' לחון את עם ישראל בחטא העגל,דוקא משה שאמר לה'  לי לא מגיע כלום , אני לא מבקש לחון את עם ישראל בזכויותי אלא בזכות האבות, אברהם יצחק ויעקב. זה מתחבר למקרה שלנו של יצחק ורבקה על מה שנאמר "ויעתר יצחק לנוכח אשתו" בתפילתו של יצחק  לבורא הוא ביטא  את זכויותיה של רבקה על פניו, הוא פונה לה' ואומר זה שאני ירא שמיים ועובד ה'

 

זה לא חכמה גדולה כי לי היו הורים כאברהם ושרה אשר חינכו אותי לכך, אך "לנוכח" רבקה אשתי ,אנא ה' הבט בה על האשה העקרה,הסובלת מכך שאין לה צאצאים ,היא ביתו של בתואל הארמי ,תראה את מוצאה ואת הרקע שלה מהיכן היא באה, היא אשר דמתה ל "שושנה בין החוחים" ולכן מגיע לה  בזכות עצמה ,שאתה תענה לבקשותינו ושנזכה לפרי בטן. אך כמו אצל משה בחטא העגל אשר תלה את בקשתו בזכות אחרים ,כך גם כאן יצחק אשר תלה את תפילותיו ובקשותיו בזכות אשתו נענה ע"י ה'  בזכותו שלו .ובשל כך ראויים היו שניהם לדור המשך,כך גם קרה אצל רבי עקיבא אשר לא ביקש על הגשמים בזכות עצמו אלא בשם עם ישראל ,ועל בקשות כאלה של "לבבות שבורים", נאמר בתהילים "לב נשבר ונדכא אלוקים לא תבזה".

 

הכותב הוא מנהל "אורי עוז הפקות"- מיזמים חינוכיים,קשרי קהילה ומשימות לאומיות. חבר בעמותות "רוח טובה" ו"החוויה היהודית",מנהל אתר אינטרנט בשם "תורה" כתובת האתר:www.torah.in/he1

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר