מס' צפיות - 907
דירוג ממוצע -
תת אדם עם תת מקלע
במדינת ישראל לצערנו, כאשר הכלב הופך למטרד עבור האדם, קימים שני פתרונות - לזרוק את הגורים בפיתחו של קיבוץ או מושב, או להשליך את הגורים בפיתחו של בסיס צבאי, בדיוק כפי שארע לנו במילואים האחרונים שביצעתי באזור זרעית.
מאת: kalligula 17/11/08 (22:46)

בארצנו הקטנטנה (שממשיכה להצטמק) הצפיפות עולה וגואה, כל המדינה שלנו הופכת להיות גוש של בטון ואספלט, ומי שמשלמים את המחיר הגבוה ביותר הם שטחי המחייה של בעלי החיים.

 

כאשר נוסיף לזה את היחס או אי היחס שלנו לחברו הטוב של האדם, שהופך להיות למטרד לפני הטיול המשפחתי לחו"ל ונעזב לו לנפשו, או לאי הרצון לסרסו בגלל רגשות מצפוניים או חיסכון, עד לרגע שפתאום משום מקום במקום כלב אחד לסעוד יש לנו כלבה עם חמישה או שישה גורים ולעיתים אף למעלה מכך, ומבחינת הבעלים כל האמצעים כשרים ע"מ למצוא פתרון ל"בעיה".

 

שני הפתרונות ה"נוחים" ביותר בישראל, הוא לזרוק את הגורים בפיתחו של קיבוץ או מושב, או להשליך את הגורים בפיתחו של בסיס צבאי, בדיוק כפי שארע לנו במילואים האחרונים שביצעתי באזור זרעית, בהם בוקר אחד התעוררנו עם שלושה גורים מתוקים בסמוך לש.ג. (שכנראה שבר שמירה) :-).

 

על פתרונות אחרים שקיימים אני אפילו לא רוצה לחשוב. כך קורה שכמעט בכל בסיס צבאי, בשעות הלילה ובחסות החשיכה מופיעים עשרות כלבים זנוחים ועזובים בסמוך לפחי האשפה הצבאיים שעמוסים בשאריות מזון לעייפה, בעיקר בגלל החוקים הנוקשים בצה"ל בכל הקשור לטריות המזון ושימורו, מה שיכול לספק מזון בשפע לגדודי כלבים.

 

אמנם זו תופעה בעייתית בעיקר כאשר הבסיסים נמצאים בסמוך לעזה והשטחים ששם שירותי הוטרינריה הם רחוקים מלהשביע רצון, ויש חשש גדול להידבקות בכלבת, פרעושים ושאר מרעין בישין, מאידך הסיכוי שכלב יתקוף אדם כך סתם וללא סיבה הוא קלוש שבעתיים (למעט גזעים מסויימים) ואף אחד לא ישכנע אותי אחרת.

 

השבוע בבא"ח גבעתי בדרום, חיילת ננשכה ע"י כלבה שהמליטה מספר גורים בשטח הבסיס, וניגשה למרפאה בבסיס ע"מ להיבדק שלא נדבקה בכלבת היות ומדובר בכלבה משוטטת, בעקבות המקרה הובא לבסיס וטרינר צבאי שהתחיל לירות בגורי הכלבים, בגור אחד הוא פגע ברגל ופצע אותו, (צלף הוא כנראה לא) עד שהוא איבד את הכרתו, אחרי כן הוא ירה בעוד שני גורים , בזמן נסיונו לירות בגור הרביעי , החיילת רצה לגור ותפסה אותו ואימצה אותו לחזה ע"מ להפסיק את הקטל הנוראי הזה.

 

בין החיילת לאותו וטרינר רוצח צבאי התפתח ויכוח קולני שכלל קללות וצעקות ואף הכרזה של החיילת שלפני שהוא ירה בגור הכלבים שנותר , הוא יצטרך לירות בה קודם, ובכך מנעה את המשך הקטל והצילה בגופה שלושה גורים ואת אימם, ראוי לציין שמכל חיילי הבסיס שעמדו מנגד ולא עשו דבר, היא היתה הצדיקה היחידה בסדום,ומנעה בגופה את מסע ההרג.

 

אותה חיילת על מעשיה האלה "זכתה" ל28 ימי ריתוק בבסיס, 14 יום על סירוב פקודה ועוד 14 יום על התחצפות לבעל דרגה בכירה (רוצח).

 

מדובר צה"ל נמסר תיאור הסיפור ופרסום שקרי בו נטען שהגורים לא נורו באש אלא נורו בחיצי הרדמה, מה שלא תואם את פציעתו של הגור הראשון  וצרחותיו הלוא הוא היה צריך להירדם הלוא כן?

 

ע"פ חוקי המדינה כלבים משוטטים צריכים להילכד ולהילקח לתחנת הסגר ולבדוק אם הם נגועים בכלבת או לא, חוקי המדינה כוללים גם את צה"ל,בסיסיו ומפקדיו!!!

 

החיילת אולי היתה צריעה להינזף על סירוב פקודה אבל מאידך היתה צריכה לזכות לצל"ש על אומץ ליבה ובעיקר האנושיות והחמלה שהיא גילתה כלפי יצורים חסרי ישע, בביתי גדלה כלבה שעברה התעללות בבסיס צה"ל ברמת הגולן (לקחתי אותה בשבת אימוץ בsos חיות), ואפילו שלקחתי אותה בגיל חודש והיום היא כבר בת 4, הצלקות והפחד שלה מאנשים זרים לא פג עד היום.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות לכתבה זו התקבלה תגובה אחת לקריאת כל התגובות ברצף
1.
"חיי כלב" זעגאן זי.
בעז לביא 18.11.08 (15:49)