מס' צפיות - 508
דירוג ממוצע -
רעב במדינת ישראל?
רעבים במדינת ישראל? אין חיה כזאת ולא משנה עד כמה ניסו קשת וערוץ 2 במשדר "לתת - מהמטבח באהבה" לעורר את רחמי העם ולפתות את העם שיפתח את הארנק ויתרום, אותי הם לא הצליחו לשכנע.
מאת: רינה 23/09/08 (00:53)

הערב ישבתי מול הטלוויזיה וצפיתי במשדר מיוחד שיעודו לגייס שני מליון שקל עבור אירגון "לתת" שמחלק ערכות מזון לרעבים במדינת ישראל. מעבר לצחוקים של שני המנחים ומעבר למאמצים שהשקיעו ארבע זמרות במטבח של עזרא קדם, צרם לי משהו במשדר הזה.

 

אני לא רוצה להשמע סקפטית, אבל בכל זאת אני אעלה את התהייה, רעבים במדינת ישראל? אין חיה כזאת ולא משנה עד כמה ניסו שם לעורר את רחמי העם ולפתות את העם שיפתח את הארנק ויתרום, אותי הם לא הצליחו לשכנע.

 

היו שם אנשים רעבים שהופיעו עם דמעות בעינים וסיפור שנועד לזעזע את הצופים, אין לי מושג לגבי הצופים האחרים, אבל אותי זה לא רק שלא זעזע, זה עורר בי את השאלה עד כמה אנשים מוכנים לרדת בשביל לגייס כסף או בשביל לזכות בחבילת מזון.

 

הופיעה שם אחת ניצולת שואה שסיפרה בדמעות שחמישים ושתיים שנים היא עבדה בארץ וכל מה שהיא מקבלת כפנסיה זה רק שלוש מאות שישים וארבע שקל קצבת שאירים מבעלה. אז, נשאלת השאלה עד כמה היא מסכנה ועד כמה היא לא מוסרת את כל הפרטים.

 

אם היא אכן עבדה חמישים ושתיים שנה כאן אצלנו במדינת ישראל, הרי רק פיצויי הפרישה שלה מהעבודה עוברים את המליון וחצי שקל ומזכים אותה בלפחות בששת אלפים שקל לחודש בפנסיה. היא בכתה כמה היא אומללה ורעבה, לי היה קשה להאמין לה.

 

 אני עובדת עם ניצולי שואה ואני רואה את מצבם בזמן אמת. יש להם כסף, במיוחד לאלה שעבדו שנים ארוכות, ויש להם את הקצבאות מגרמניה ואלה לא קיצבאות של אגורות ויש להם כמובן את החסכונות שלהם ואת הפנסיה והסכום לחודש אצל כמעט כולם עובר את הששת אלפי שקלים.

 

הופיע שם אבא לילד ממפוני גוש קטיף שהייתה לו משתלה מצליחה משלו והוא פונה ועכשיו הוא עובד רק שמונה שעות ליום מה שמאמלל את קיומו כי הוא נזקק לארוחות ואין לו לתת לילד עד כדי כך שהילד הודיע לו כי הוא יאסוף בקבוקים ויעזור לאב האומלל.

 

עד כמה שזכור לי, מפוני גוש קטיף קיבלו פיצויים מאוד מכובדים עם הפינוי. זה היה לפני שנתיים. מה קרה לכסף הזה? האם הוא התאדה? גם אם הכסף נגמר, עבודה של שמונה שעות ליום, נגיד בשכר מינימום, מזכה את העובד במשכורת של כארבעת אלפים שקל לחודש, חוץ מזה יש גם השלמת הכנסה בביטוח לאומי וקצבת ילדים, איך זה קורה שהאב האומלל רעב ללחם?

 

הופיעה שם אישה עם דמעות ענקיות בעיניים והצהרה נרגשת שהיא אם חד הורית לילד בן שלוש עשרה וכל יום היא מחפשת אוכל עבורו ולפעמים היא מוצאת ולפעמים היא לא מוצאת,  במקצוע היא אחות ובגלל שהיא חתמה ערבות למישהו היא שקעה בחובות ועיקלו לה את הבית. סיפור אומלל לכל הדעות, אבל...

 

אחות בימינו מרוויחה פי הרבה יותר משכר מינימום ועם כמה משמרות לילה לחודש היא יכולה להגיע למשכורת מאוד מכובדת, אז גם אם עיקלו לה את הבית, עדיין נשאר לה מספיק שכר כדי לשכור דירה לא יקרה וכמובן שנשאר כסף לאוכל ולתשלום מיסים ואפילו לחיסכון קטן, ואם היא צריכה לערוך מסיבת בר מצווה לילד, אין לה קרובי משפחה? מה עם האבא של הילד? אז האם היא באמת אומללה? 

 

האם כל אלה שהופיעו במשדר באמת אומללים? או שאולי הם שחקנים שתפקידם במשדר מיוחד זה היה לפתוח ארנקים?

 

עם ישראל מורכב מאנשים שחיים משנור. חלק מהווי החיים כאן בארץ זה לבקש. להתרים. יש במדינה הזאת המון כסף במשרד האוצר. לפני שנה פורסם כי במשרד האוצר יש רזרבה של שבע עשרה מיליארד שקל. בנק ישראל קונה בחצי שנה האחרונה כל יום עשרים וחמישה מליון דולר כדי לשמור שערך הדולר לא ירד. כדי שהעשירים לא יפסידו כסף. 

 

יש כסף במדינת ישראל, יש את התעשיה הצבאית ויש את התעשיה האווירית, יש את מפעלי ים המלח וחברות היי טק ענקיות ומשגשגות, יש לנו מפעלי ענק שמייצרים שמונים אחוז ליצוא ולא חסר כסף, הבעיה היא שהכסף מנותב לכיסים של בכירים ומקורבים ושאר עבדי שכר המינימום הם מריונטות בידי המעסיקים שמפעילים אותם כדי להתעשר יותר.

 

 אבל המדינה לא יכולה להתקיים בלי לבקש. יש את התלתרום, את ערב ההתרמות ל"לתת" את התרומות לאגודה למען החייל, האגודה למען חולי הסרטן, לאקי"ם, לאילן, למען הנוער בסיכון שקושניר עשה עבורם פרסום מיוחד לתרומות ועוד.

 

אני לא יודעת איך נגמר המשדר. הופיע משדר מיוחד על פיגוע דריסה בירושלים ואני כיביתי את הטלוויזיה אחרי שחזרו על סיפור האירוע כמה פעמים וראיתי כי זה הולך להיות אינסופי, סביר להניח כי אספו שם את השני מליון שקל וסביר להניח כי למאתיים אלף אומללים יהיה אוכל בחג, אבל מה יהיה אחרי החג? לאוכל יש תכונה מוזרה כזאת, להגמר, מה הם יעשו?

 

אני לא תרמתי בשליחת האס אם אס, לי יש דרך אחרת לתרום, העוללית ואני תמיד הולכות בערב החג לשופרסל וקונות כמה אריזות נוספות של מצרכי יסוד כמו קמח, אורז, פסטה וסוכר ואת כל אלה העוללית מניחה בתוך סל האיסוף של אירגון "לתת" ככה היא ואני מרגישות שאנחנו באמת תורמות.

 

 היה יפה מצד המדינה אם הייתה מחלקת קצת יותר לאומללים, אבל גם ככה ביטוח לאומי עושה את כל המאמצים כדי שלא יהיו רעבים במדינת ישראל ומשלם את קיצבאות הבטחת הכנסה והשלמת הכנסה והיה יפה גם מצד המסכנים אם היו מנסים לעבוד מעט, משהו שרובם לא מעוניינים לעשות ואני יודעת את זה ממקור ראשון, אני עובדת עם הרבה כאלה. הכי קל זה לבקש ולקבל.

 

במדינת ישראל אין רעבים.  

הכותבת היא אחת שאיכפת לה מכל מה שקורה.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר