מס' צפיות - 633
דירוג ממוצע -
גנבב בןןן גנבבבב (ש. אופיר)
העדפתו של הצרכן הממוצע ללכת לערוך את קניותיו בחנות זו או אחרת ולעיתים בשילוב בין שניים לשלשה מהחנויות, תלויה בהרגלי הקנייה שלו ובצרכיו.
מאת: zvidoc 10/07/08 (09:48)

ברדיוס של 15 ק"מ מסביב למקום מגורכם, אפשר למצוא בקלות כעשרה חנויות מזון משולבות (סופרים) המייצגות מספר רשתות ובבעלות פרטית. כל זה אינו חידוש גדול. 

 

העדפתו של הצרכן הממוצע  ללכת לערוך את קניותיו בחנות זו או אחרת ולעיתים בשילוב בין שניים לשלשה מהחנויות, תלויה בהרגלי הקנייה שלו ובצרכיו. כל זה נכון בייחוד לזה אשר יש לו אמצעים סבירים למלא את עגלת הקניות שלו לפי רצונותיו. לאלו אשר הכיס צפוף יותר או גרוע מכך, הברירות מצטמצמות והוא יחפש את החנות הנותנת את המיטב מול מחיר סביר. הנכים ביותר הם אלו אשר אינם בעלי רכב וחייבים לקנות במרכול או מכולת הקרובה לביתם ולעיתים בהקפה. גם כאן , אלו נתונים ידועים ומוכרים לכל.

 

עתה אתייחס לשתי חנויות מאותו רשת והנושאות אותו שם אך ביישובים שונים מאותה פריפריה ומאחר והעובדות בנושא אינן שונות בהרבה מרשת לרשת אין חשיבות לשם הרשת. בא נאמר כי החנות הראשונה של אותה רשת ממוקמת במקום בו רוב האוכלוסייה היא צנועת אמצעים ובמקום השני ,כעשרה ק"מ מרחק, היא ממוקמת ביישוב בו התושבים הם מרובי אמצעים אם כי יש בו שכונות דלות אמצעים, (המשרתים). אם נבדוק סל מוצרים זהה בין שתי חנויות אלו, מאותה רשת, נגלה עד מהירה כי החנות ביישוב העמיד יותר מנהיגה מחירים גבוהים יותר עד כדי עשרות אחוזים. אם ניקח את בעלי האמצעים הנמוכים באותו יישוב בעל רוב תושבים אמיד, הרי והם נשארים מקופחים באותה חנות לעומת דומתה ביישוב הצנוע יותר.

 

זהו רק חלק מצורת חשיבה די ייחודית בארצנו כאשר מדובר ברשתות עם תפוצה רב ארצית כמו שופר סל, הריבוע הכחול או ממן. אם ניקח רשתות דומות בארצות אירופה, אני מכיר היטב את הרשתות השוויצריות והצרפתיות, נראה תופעה שונה לחלוטין: ראשית , כל המוצרים הארוזים , מחירם מוטבע על המוצר כך וכאשר אנו עוברים מעיר לעיר ומיישוב ליישבו, אנו מוצאים בדיוק את אותו המחיר לגבי אותו מוצר ובדרך כלל אם המוצר הוא נשוא למבצע, המבצע יתקיים בכל הרשת באותה צורה.

 

אותו הדבר נהוג גם לגבי מורים אשר אינם ארוזים אך תפוצתם קיימת על כל הרשת, היוצא מהכלל הם מוצרים, בדרך כלל חקלאיים המשווקים אזורית מתוך פוליטיקה של עידוד החקלאות המקומית ודבר הנקרא מוצרים ייחודיים לאזור על מנת לשמור על ציביונו הקולינרי המקומי, למשל ארטישוק בצפון צרפת לעומת אספרגוס בדרומה. זאת ועוד, נתקלתי במיקרים בהם הרשת הצרפתית מפעילה חנויות  בצ'כיה ובפולין  והמחירים ביורו אשר היו מוטבעים על המוצרים הזהים היו בדיוק כמו בחנויות המקור!!! אותו דבר ואותה מדיניות ישנה בשוויץ בה מתחרות פחות רשתות על כיס הקהל, רשת "מיגרוס" למשל מנהיגה ע"י הטבעת מחיר המוצרים על האריזה עוד במפעל, מאפשרת לקהל הקונים אשר מתניידים מסיבה זו או אחרת, ללכת בשקט לחנות הרשת הקרובה למקום הימצאם באותו רגע ולקבל את אותו המוצר ובאותו המחיר. כל זה יראה כ"לוקסוס" אם היה מונהג בארץ.

 

בשנה האחרונה ראינו תופעה קשה של התייקרויות מוצרים חשובים רבים, חלק עקב התייקרות מחירי ההובלה, חלק בעקבות התייקרות מוצרי גלם בעולם כמו אורז חיטה ותירס והמוצרים הנלווים אליהם, גם זאת בעקבות התייקרות הדלק בגלל הפניית משאבים חקלאיים לייצור דלקים חליפיים ובעקבות אסונות הטבע הפוקדים את כדור הארץ השכם לבקרים עקב התחממותו...

 

נחזור עתה לרשתות השיווק העיקריות והמקומיות, את עליית המחירים הנ"ל ראינו כמובן גם ברשתות אלו אך עם פערים לא מבוטלים בין חנות לחנות ורשת לרשת וגם כפי אשר מצוין למעלה : באותה הרשת לפי אזורי ההפעלה שלה. להפרשים אלו במחירי במוצרי בסיס בייחוד, אני קורא גניבה..

 

עתה נעבור לתופעה נוספת- יש תחרות מה בין החנויות אשר נמצאים ברדיוס קרוב וטוב כי כך, אך עלייה וקוץ בה-  אם ניקח את מוצרי הירקות נראה כי נוצר מן מצב בו חנויות מפעילות "יום שוק" בו הן מורידות את עלות הירקות בצורה אשר, לעומת יתר ימי השבוע, נראית כמשתלמת ואכן בחלק מהמקרים זה משתלם לצרכן כמובן גם לסוחר אשר יודע כי אם הצרכן ירכז את קניית הירקות אצלו , יוריד הצרכן מהמדף מספר מוצרים נוספים , לעיתים עם מחיר מופקע, בדרך לקופה. זו פעולה לגיטימית בעליל וגם אני ניצלתיה מחוסר ברירה כאשר ביום רגיל קישוא עלה 12  ₪ וביום שוק ארבע! אבל להפרש הזה אני גם קורא גניבה..

 

לפני מספר שבועות נפתחה חנות גדולה חדשה הידועה במחירי הירקות והבשר שלה ( אני בכוונה משתדל לא לציין שמות של חנויות מחשש להוצאת דיבה או נתינת פרסום חינם), עוד לפני פתיחתה  היו לחישות בין הקונים, אשר מתקשרים בחנויות לשם הנאתם, כי  פתיחת החנות החדשה בוודאי תיצור מצב בו החניות הוותיקות יורידו מחירים, ואכן כך קרה: בבדיקה אשר עשינו בחנות החדשה , עם סל קניות דומה לזה אשר הייתי קונה בחנויות ה"קבועות" שלי, יצאתי מהחנות החדשה בכ-80₪ זול יותר מאשר בכל השנה האחרונה בשילוב קנייה במספר חנויות!!! באותו שבוע נכנסתי מתוך סקרנות לשלשה מהחנויות בהן הכרתי את רמת המחירים וראו זה פלא , חלקן המרבי יישרו קו עם מחירי החנות החדשה אך במגבלת המוצרים הבולטים ביניהם ירקות. פתאום עגבנייה אשר עלתה ביום רגיל כ-4 ₪ וביום "שוק"     2.5₪  עולה עתה , כל השבוע 89א"ג !!! להפרש אני קורא גניבההההההה

 

אותה חנות חדשה מוכרת את הקפה ה"טורקי" ב-12.5 ₪ כאשר בסבב החנויות באזור מחירו של אותו קפה נע בין 14.5 ל-18 ₪ !! ז"א אומרת כי אפשר למכור את אותה חבילת קפה ב-12.5 ₪ תוך השארת רווח נאה וכל מחיר מעל זה זו  גניבה.. וכך גם עם מוצרים אחרים.

 

 איו לי ספק כי גם החנות החדשה , אחרי זמן הרצה תעלה את מחיריה בצורה זו או אחרת , אך מבדיקה אשר עשיתי טלפונית עם סניפים אחרים של החנות ואשר קיימים כבר מספר שנים, הסתבר לי כי למרות עליות המחירים עדיין נשארת חנות זו מובילה במחירי מוצרי יסוד נמוכים ממתחרותיה כאשר  ואני מדגיש , מדובר באותו מותג ולא בנחות ממנו!!

 

אני לא חבר של אף אחד מהמרכולים אשר בכוונה לא ציינתי את שמם, אני סבור כי הבחירה להצביע ברגליים היא זכותו ואחריותו של כל אזרח, ברור כי יש אזרחים בעלי אמצעים מספקים אשר יוקרתה של החנות היא דווקא העניין המושך אותם, אך מרבית הצרכנים הם מעמד ביניים ומטה אשר זקוקים כל העת לחשב את הוצאותיהם ו8בייחוד בתקופה בה ההוצאות על אנרגיה ומים רק הולכות ועולות.

 

לכל התקופה בה החנויות ה"וותיקות" ניהלו מדיניות מחירים גבוה מהאפשרי אני קורה  גניבה וההוכחה כי אפשר אחרת רק מעלה את הזעם שלי כנגד רשתות גדולות כמו זו (ואיני שם רגלי בה יותר מאז הפרשה) אשר גרמה לתושבי מצפה רמון לחטט רגלם לבאר שבע ע"מ למצוא מחירים סבירים יותר, לתושבים בסביבת מגורי לערוך קניות תוך כדי חיטוט רגלם מחנות לחנות , ומה על אלה , בעיקר המבוגרים והנכים, אשר אין להם רכב?

 

הם ימשיכו לקנות בהקפה במרכול הקטן והמבאיש בשכונה אשר בפירוש אינו יכול להתמודד עם החניות השייכות לרשתות גדולות כקטנות...

 

עם ישראל צריך ללמוד להצביע ברגליים בדיוק כמו היום בו החנויות הרגילות רואות, לעת עתה, ירידה גדולה במספר הקונים אשר הסקרנות מביאה אותם לקנות בחנות החדשה. הצבעה ברגליים , הגשת תלונות כנגד הפקעת מחירים , נתינת "הנחות, מדומות בדמוי - קח שני מוצרים השלישי חינם- ומילוי ללא צורך של המחסן בשלשה מרככי כביסה ושלשה שקיות אבקת כביסה , תוך כדי העלאת החשבון בקופה פי שלש גם הוא, זו גם צורה של גניבה. רצית למשוך קהל עם מוצר מוזל? אז תוזיל אותו ברוךךךךך!! הבנת ברוך?

 

אם תחנת דלק מסוגלת לתת 2.70 ₪ הנחה על הסולר אזי תחנה אשר "נותנת" רק 2.15 ₪ "הנחה" זה ניצול ציני של מיקומה וכמובן גניבה... אך גם כאן , אני חוזר ואומר כי האחראי העיקרי הוא הצרכן למרות ובנושא מחירי הדלק יש גם את הגורם של רכבי הליסינג עם חשבון דלק פתוח לנהג.

הכותב הוא דור שני לשואה , בן למשכילים אקדמאים, מכונאי בדימוס, מדריך יישומיי-מחשב בפועל. אוהב מוסיקה קלאסית, ברוק רנסאנס ומודרנית. קורא-תולעי בשלש שפות ובעל דעות שמאל מתון - http://forum.kan-naim.co.il/viewforu

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות לכתבה זו התקבלה תגובה אחת לקריאת כל התגובות ברצף
1.
תובעים בכסף...
שלומית 06.10.10 (05:05)