מס' צפיות - 980
דירוג ממוצע -
איך הוא מעז
מאת: איתמר זהר 02/07/08 (15:09)

זה קרה ב-14 באפריל 1950. דן דר (dare הופיע לראשונה על שער שבועון הקומיקס הבריטי "Eagle"). כעת, יותר מיובל שנים לאחר מכן, חוזרת לכותרות דמותו של מי שכונה אז "טייס העתיד" ו"גיבור החלל מספר 1". בתערוכה חדשה במוזיאון המדע בלונדון מוצגת התפתחות ההיי-טק בבריטניה מאז נגלה פרצופו המצודד של איש האוויר המצויר המסוקס - ועד ימינו.
 
לאמריקאים היה סופרמן, שצץ בדוכנים כבר ב-1943 בבגד גוף כחול צמוד, וגם הבריטים רצו גיבור על משלהם. הוא אכן המריא אל על ואפילו הגיע הרחק אל הכוכבים, אבל האם לדמות מצוירת, נערצת ככל שתהיה, יכולה להיות השפעה משמעותית על החיים האמיתיים? נראה שכן. פיטר המפסון, בנו של פרנק המפסון המנוח שיצר את דמותו של דן דר, אמר לבי-בי-סי כי דר, הוא ולא אחר, עודד נערים ונערות רבים להתעניין בקורות המדע, לא רק הבדיוני.
 
אוצר התערוכה, בן ראסל, אמר כי "לדן דר היתה גישה חיובית לטכנולוגיה, אבל במציאות הדברים מסובכים יותר מכפי שפרנק המפסון חשב". כך למשל, אומר ראסל, הממשלה הבריטית באותם ימים הדגישה את יתרונותיה של אנרגיה המופקת מכורים גרעיניים, אבל בפועל בנתה כורים כאלה כדי שהמדינה תוכל לבנות פצצות אטום. לדבריו, דן דר היה חלק בלתי נפרד מרוח החידושים, ההמצאות והתחזקות התעשייה אז בבריטניה. "באותם ימים היה דחף עצום למודרניזציה והגברת התפוקה", אמר.

כריס רייפלי, מנהל מוזיאון המדע, מבקש להראות את התמונה השלמה. התערוכה, אמר ל"טיימס", חושפת "עולם נשכח ומפתיע של הטכנולוגיה הבריטית, בימים שהיתה גאווה לאומית והטלוויזיה היתה תוצרת בריטניה ולא יפאן". לפיכך, דן דר הוא לא היחיד שמוצג שם לראווה. אלה שישימו פעמיהם לבירה הבריטית יראו בין השאר טוסטרים ומקררים מתוצרת מקומית, עזרי שמיעה, פצצת דמה, טיל ובקבוקי פניצילין.

מה גורם לפרצי הנוסטלגיה ולהתלהבות מעשורים הרחוקים שאחרי מלחמת העולם השנייה? ייתכן כי לדייוויד קינסטון יש תשובה לכך. ספרו רחב היריעה "Austerify Britian" - מחקר סוציולוגי היסטורי על בריטניה בתקופת הצנע שבין השנים 1945 ל-1951 - נהפך בשנה שעברה, במפתיע, לרב מכר. הוא סבור כי אנשים תמיד נוטים להביט בערגה אל הדור הקודם, או אל זה שלפניו. "אנשים רבים שהגיעו כעת לגיל הפרישה מעוניינים לחקור עוד את התקופה שבה גדלו ולגלות פרטים על החיים בימים שהוריהם היו צעירים", אמר.

לעומתו, ההיסטוריון פיטר הנסי מאוניברסיטת לונדון אינו מבין את הנטייה לראות באור רומנטי את שנות ה-50. "החיים כיום טובים בהרבה", אמר. "אז אנשים עוד חיו בצל החשש מפני הפצצה גרעינית והתחושה שהכל יכול להיעלם אחר הצהריים".

את עיתון הקומיקס "איגל" יזם מרקוס מוריס, כומר מלנקשייר, בשיתוף הוצאת האלטון. הגיליון הראשון נמכר ב-900 אלף עותקים. החללית המקורית של דן דר, שהוצג לקוראים כטייס שלחם במלחמת העולם השנייה, שובתת מפעילות מאז 1969. עם זאת, מאז נחתה על כדור הארץ היא המשיכה להופיע בגרסאות טלוויזיוניות וספרותיות שונות. רבים רואים בדמות שהטיסה אותה פורצת דרך לא רק בתחומי הטכנולוגיה הבריטית, אלא גם באמנות ובאדריכלות המקומית.

בימים אלה יצאו שלושה גיליונות חדשים המגוללים את עלילותיו של דן דר, פרי עטו של גארת אניס. תוכלו להשיג אותם בחנויות הספרים הרחוקות מביתכם.

סאטר וורלד

 
התרשמויות מ"כוכב נולד 6".

 
קודם כל, כמה מלים על תצוגת האופנה המביכה שהיתה על הבמה. זה היה צפוי, גם השנה המלבישים של התוכנית עשו הכל כדי להיראות לא מעודכנים ועטו על המשתתפים בגדים שהם בעצמם לא היו מוכנים להסתובב אתם ברחוב. נו, אז מה? האם יש סיכוי שהשנה מישהו כבר יבין את הרמז וישלח אותם כעונש לצינוק עד שהם יחזרו בהם? ברור שלא. טעם רע הוא לא בהכרח דבר נרכש. יש כאלה שנולדים עם זה.

 
ולעניין חשוב בהרבה, המוזיקה: זו מסתמנת כעוד עונה מוצלחת של "כוכב נולד", אף על פי שכמו ב"אמריקן איידול" ככל שהשלבים מתקדמים יותר כך יורד העניין וגם רמה - בסדר הפוך מכפי שאמור להיות - יורדת. לכן כדאי ליהנות כמה שאפשר עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי.

 
מי הטובים ביותר? קשה עדיין להתלהב מכישוריו של ישראל בר-און, לא בגלל הרצון לא ללכת אחרי הזרם אלא פשוט מפני שהוא בעיקר בינתיים נראה ונשמע כמו תרגיל של יחסי ציבור משולב בסיפור אנושי מרגש. זה לא מספיק בשביל להיות זמר.
אביב משולם, לעומת זאת, מפתיע לטובה משום שלמרות גילו הצעיר, 17, הוא אינו גימיק. יש בו עוצמה, אהבה עזה למוזיקה, פתיחות וכנות. הוא גם בין היחידים שלא נופל למלכודת המניירות. וההגשה הקולית שלו מצוינת.
גם עידן קאופמן, כפיל של אילנה דיין, צעיר ומוכשר מאוד, אבל ספק אם הנתונים האלה יעזרו לו בהמשך הדרך. רוב הצופים רוצים כוכב אינסטנט, עשוי פלסטיק, והוא אינו כזה. הם יעדיפו לשלוח אותו להשתפשף בלהקה צבאית ואולי אחר כך יסכימו להקשיב לו בגלגל"צ.
בירגיטה וקסלר מקסימה והחיוך שלה נראה אמיתי, לא מזויף, דבר כמעט נדיר בתוכנית הזאת. היא יכולה וצריכה להיות נסיכת פופ אם רק תרצה בכך. מומלץ לשמור עליה מכל משמר, שלא תתקלקל.
כרמל אקמן השתנתה בבת אחת ולאחר שצבעה את השיער בכתום עז היא מזכירה פתאום את אליסה שפרגה (איפה היא? לאן היא נעלמה?). כמו עדי אבישי, היא אחת הזמרות הטובות והבטוחות של העונה.
לי בירן פשוט הורס. אין מלה אחרת כדי לתאר אותו. חבל שהוא הסכים ללבוש את הווסט הזה, אבל שאלה יהיו הצרות שלו. הניסיון להיות תום יורק - רגע, זה לא הכי 1993? - יכול להיות בעוכריו, לכן כדאי לו להיזהר. בכל אופן, עד עכשיו הוא הזמר הכי מרגש העונה.

 

תרבות הכריכה
כיצד נראה חדר העבודה של הסופר חניף קוריישי.

ללכת שבי אחריו
ערוץ איי-טי-וי הבריטי מפיק גרסה חדשה לסדרת הפולחן של שנות השישים, "האסיר". איאן מקלן וג'ים קאביזל, שני שחקנים ראויים למדי, לוהקו לסדרה החדשה שתעלה בתחילת 2009. העונה הראשונה תכלול שישה פרקים והעלילה תתרחש במאה ה-21.

 

 

לבלוג של איתמר זהר

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר