מבקר המדינה זרק פצצה: הביטוח הלאומי בדרך לקריסה תוך תשע שנים. מנכ"ל הביטוח הלאומי לשעבר מאיר שפיגלר חושף בתוכנית הרדיו "זה מגיע לכם" כיצד אנשי האוצר איימו עליו כשניסה להגן על כספי המבוטחים — ולהיכן נעלמים המיליארדים שאמורים לכסות את קצבאות הזקנה, הסיעוד והנכות של כולנו. ישראל ניצבת בפני "פצצה מתקתקת" שרבים מעדיפים להתעלם ממנה. דוח מבקר המדינה החדש (יוני 2026) משרטט מציאות עגומה שבה המערכות הסוציאליות המרכזיות בישראל מתקרבות לנקודת קריסה. בעוד העלייה בתוחלת החיים היא ברכה, עבור המדינה היא הפכה לתירוץ למחדל מתמשך.

המועד הקטלני: הקופה מתרוקנת

הנתון המטריד ביותר שעולה מדוח המבקר הוא תחזית התרוקנות קופת הביטוח הלאומי: המוסד צפוי להגיע לחדלות פירעון כבר בשנת 2035 - הקדמה של תשע שנים לעומת הערכות קודמות. מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי לשעבר, מסביר את השורש העמוק של הבעיה: המדינה אינה מנהלת את כספי הביטוח הלאומי כחיסכון סוציאלי, אלא כחלק בלתי נפרד מתקציב המדינה הכללי. בשיחה עם ד"ר גילי תמיר בתוכנית "זה מגיע לכם", הדגיש שפיגלר כי מאז שנת 1980, עודפי הגבייה של הביטוח הלאומי - כספים שנועדו להבטיח את קצבאות הזקנה והסיעוד העתידיות של הציבור - מועברים לקופת משרד האוצר. "המדינה לוקחת את העודפים האלה ומשתמשת בהם לצרכים שוטפים - סלילת כבישים, בתי חולים ותקציבי ביטחון", הסביר שפיגלר.

האוצר נגד האזרח: "הפקרות פושעת"

ד"ר גילי תמיר תקפה בחריפות את ההתנהלות הממשלתית, ותיארה את המצב כניגוד אינטרסים זועק: "מדינת ישראל לוקחת את החסכונות הפנסיוניים והקצבאות העתידיות של כולנו, מוציאה אותם לצרכים שוטפים במקום לחסוך אותם לטווח ארוך, ואז מאשימה את הביטוח הלאומי שהוא גירעוני ודורשת להקשיח קריטריונים כדי להפחית קצבאות". שפיגלר חשף בשידור את הלחצים הכבדים שהופעלו עליו בתפקידו כשרצה לפתוח את הסכם העודפים מול האוצר: "איימו עליי באחריות אישית ומתן דין וחשבון על 'נזקים' שאני גורם כביכול למדינה, כל זאת בשל הניסיון שלי להבטיח שהכספים ישרתו את מי ששילם אותם".

מחדלי המבקר: ישראל נשארה מאחור

דוח המבקר מפרט שורה של כשלים מהותיים:
העדר תכנון: למרות העלייה בתוחלת החיים, ראש הממשלה לא קיים דיון ממשלתי ממוקד בנושא היערכות להזדקנות האוכלוסייה מאז 2018.
ביורוקרטיה משפילה: המבקר מתח ביקורת על השימוש בהערכות תפקוד (לוח הערכת תפקוד — לו"ט) של קשישים המתבצעות ללא מפגש פנים אל פנים, ומותירות את הקשישים ללא מענה הולם למצבם האמיתי.
פערים מול ה-OECD: ישראל נמצאת בפיגור משמעותי במענה הסוציאלי לאוכלוסייה מזדקנת בהשוואה למדינות המערב.

האם נשאר כסף לעתיד?

התמונה המצטיירת היא של מנגנון שבו הכסף המיועד ליום סגריר של אזרחי ישראל מושקע בצרכים אחרים, בעוד האזרחים נותרים תלויים בחסדי המשא-ומתן העתידי בין הביטוח הלאומי לאוצר. שפיגלר סיכם זאת בטון של מחאה מוסרית: "הציבור חייב להיות בטוח שבשעת הצורך הוא יקבל את מה שמגיע לו, כי זו זכות ולא מס. כספי הביטוח הלאומי הם פרמיה ביטוחית, לא קופת שירות לממשלה". בעוד הנתונים הכלכליים מצביעים על קריסה מתקרבת, השאלה האם הדרג המדיני יתעשת ויחזיר את השליטה בכספי הציבור ליעדם המקורי - נותרת פתוחה ומדאיגה מאי פעם.