הקרב על הבית: כשחוליות הבריונים מגיעות למסדרון

הטריגר לפנייה המחודשת והחריפה של מלצר למפכ"ל המשטרה היה התיעוד המזעזע של המצור על ביתה של העיתונאית לוסי האריש. מלצר רואה בכך עליית מדרגה מסוכנת שבה הטרור המילולי הופך לאיום פיזי בתוך רשות היחיד.

"מה שאנחנו רואים זו רעה חולה שהולכת ומסלימה, ומתקרבת לכל אחד מאיתנו. הבריונים כבר לא מסתפקים בהפגנה מחוץ לבית; הם נכנסים פנימה, לתוך המסדרון, 15 גברים שנעמדים מול דלת של עיתונאית. יש כאן רוח רעה שמעודדת את הבריונים הללו, רוח שמגיעה מהממשלה ומהמחוקק ומענישה דווקא את מי שמנסה לנהוג בהגינות. זו לא פוליטיקה, זו פשיעה. עוקבים אחרי עיתונאים, מתחקים אחריהם ומטרידים אותם - אלו עבירות פליליות שדינן עד חמש שנות מאסר, אבל בישראל של היום, החוק הוא רק המלצה".

המשטרה בשירות ההשתקה: מהרחקה ועד התעלמות

פרק מרכזי בדבריו מוקדש לתפקוד הלקוי, ולעיתים האלים, של משטרת ישראל. מלצר חושף בראיון כיצד המשטרה, במקום להגן על חופש הסיקור, הופכת בעצמה למכשול. "הדרישה שלי מהמפכ"ל היא להקים מיד צוות מיוחד לטיפול באלימות נגד עיתונאים. המציאות בשטח היא שקודם כל מרחיקים עיתונאים ממקומות סיקור, והמשטרה היא זו שמבצעת את ההרחקה הזו. הגענו בעבר לסיכומים עם המפכ"ל לשעבר אלשיך על פקודת משטרה מחייבת שתגן על כתבים, אבל היום הפקודה הזו פשוט לא מקוימת. המפכ"ל הנוכחי פשוט דוחה את הבקשות שלנו להיפגש. כשאני רואה צלמים שהופכים למטרה או שוטרים שמונעים סיקור, אני מבין שהמשטרה שכחה את תפקידה הבסיסי: להבטיח שהעיתונאי יהיה העיניים של הציבור".

שדה קרב דו-צדדי: עיתונאים תחת אש הקיצונים

מלצר מדגיש בראיון כי האלימות אינה נחלת צד פוליטי אחד, אלא מחלה שפשתה בכל חלקי החברה הישראלית, כאשר העיתונאים נמצאים בתווך כ"אויב העם" התורן. "אנחנו מגנים על עיתונאים מימין ומשמאל, בלי קשר לשום דבר. ראינו התנכלויות לעיתונאים מהשמאל הקיצוני ומהימין הקיצוני. יש לי שלל דוגמאות כואבות: יתי אטלו מערוץ 14 שהותקף, גיא פלג שסומן, והצלם רובי קסטרו שאפילו הוכה פיזית. עיתונאים הופכים למטרה לניסיון לינץ' רק בגלל המיקרופון שהם מחזיקים או כלי התקשורת שהם מייצגים. זוהי התפרקות של כל הנורמות. כשעיתונאי פוחד להגיע לסיקור מחאה כי הוא עלול לסיים את היום בבית חולים - הדמוקרטיה שלנו נמצאת בסכנה קיומית".

בסיום הראיון לרינו צרור, מלצר מבהיר כי מועצת העיתונות לא תסתפק עוד במכתבים וגינויים, אלא תפעל בכל הכלים המשפטיים העומדים לרשותה. "בלי סיקור עצמאי וחופשי לא תהיה כאן עיתונות, ובלי עיתונות - לא תהיה דמוקרטיה. הציבור חייב להבין שנעשות כאן עבירות חמורות שלא מטופלות כראוי. אנחנו דורשים מהמפכ"ל להתעורר ולהיפגש איתנו מיד. יש לנו הצעות קונקרטיות איך לפתור את הבעיה, אבל אם המשטרה תמשיך לעמוד מנגד ולתת לבריונים להשתולל, אנחנו נדע לפעול בדרכים אחרות על-פי החוק. לא נפקיר את העיתונאים לדמם ברחובות".