המתמטיקה המעוותת של הצדק הישראלי

מרדכי (מוטי) זייץ, מי שהיה בעל השליטה בחברות ניהול התיקים "גרניט" ו"אמפירי", הודה במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות רבות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. לפי כתב האישום המתוקן, זייץ רימה 49 לקוחות וגזל מהם סכום עתק של כ-7.3 מיליון שקלים.

כאן נחשף הפער הבלתי נתפס: החוק בישראל קובע עונש מקסימלי של 5 שנות מאסר על עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. בחישוב פשוט, עבור 49 קורבנות שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו שאיבד את חסכונותיו, ניתן היה להטיל תיאורטית עונש מצטבר של עד 245 שנות מאסר. אולם, במסגרת ההסדר, (בו הוסרו מכתב האישום עבירות חמורות, ולא הייתה פניה לקורבנות העבירות) הצהירה הפרקליטות כי תסתפק בבקשת עונש של עד 30 חודשי מאסר בלבד. שנתיים וחצי של מאסר על הריסת חייהם של עשרות משפחות – האם זהו המחיר של צדק במדינתנו?

תכשיטים ורכבי יוקרה על חשבון הפנסיה

חומרת הנסיבות המחמירות שבהן הודה זייץ זועקת מהפרטים הקטנים של כתב האישום. הכספים שנגזלו מהלקוחות תחת מצגי שווא של "השקעות בנדל"ן" או "מימון המונים" לא הושקעו בדבר, אלא שימשו כקופה פרטית לנהנתנות אישית.

זייץ הודה כי השתמש בכספי הגזילה לצרכים הבאים:

• כ-450 אלף שקלים לשכירת רכבי יוקרה.
• כ-40 אלף שקלים לרכישת תכשיטים.
• מימון חופשות פרטיות ופירעון חובות אישיים לנושים חוץ-בנקאיים.

מדובר באדם שוועדת האכיפה המנהלית קבעה לגביו כי מעשיו הם "הפרה בוטה של חובת האמון" וכי קיים "פגם שורשי ביושרה המקצועית שלו", מה שהוביל לשלילת רישיונו לצמיתות. למרות זאת, העונש המוצע במישור הפלילי נראה כמסר מעודד לנוכלים: רמו במיליונים, בזבזו את הכסף על חיי פאר, ותקבלו "הנחת כמות" משמעתית בבית המשפט.

איפה הכסף? הבור שנותר בכיסי הקורבנות

הסדר הטיעון המקל מקומם עוד יותר לנוכח העובדה שזייץ השיב עד כה רק כ-2 מיליון שקלים מתוך סכום המעילה. המשמעות היא שמעל 5 מיליון שקלים מכספי הלקוחות – כספים שיועדו לפנסיה, לחינוך ילדים או לביטחון כלכלי – פשוט התאדו.

עורך הדין גיא סרוסי, המייצג חלק מהנפגעים, הדגיש כי זייץ פעל כ"נוכל פיננסי" מובהק. לדבריו, במדינות אחרות ענישה על מעשים כאלו נאמדת בעשרות שנים מאחורי סורג ובריח. בישראל, לעומת זאת, זייץ הגיש בקשה להסדר חובות (חדלות פירעון), מה שמקשה על הנפגעים לגבות את יתרת כספם.

סימני השאלה מעבר לים

לפרשה קיימת גם הסתעפות בינלאומית מטרידה. דוח המנהל המיוחד בפרשת "סלייס" חשף כי חברה במישיגן בשם MOZ CREDIT, הרשומה על שמו של זייץ, קיבלה העברות בסך 11 מיליון דולר מכספי חוסכים. למרות שזייץ מכחיש כל קשר וטוען שחתימתו זויפה, החשש הכבד לגורל כספי ציבור נוספים רק מתעצם.

הסתפקות בעונש של שנתיים וחצי במקרה כה חמור, שבו הנאשם הודה במערך מרמתי מתוחכם ורחב היקף, אינה מהווה הרתעה אלא לעג לרש. עבור הקורבנות שאיבדו את מפעל חייהם, 30 חודשי מאסר הם עונש מגוחך שאינו הולם את עוצמת הפגיעה ואת המוסר הציבורי.

תגובת משרד המשפטים

"הסדר הטיעון נכרת בהתאם להוראות הדין ולאחר שנשקלו מכלול השיקולים הרלוונטיים, ובכלל זה היקף המעשים והנזק שנגרם למשקיעים. ההליך הפלילי טרם הסתיים. כלל השיקולים והנסיבות יוצגו לבית המשפט בשלב המתאים, במסגרת ניהול ההליך."