במאות ה-19 ו-20 החברה הנשית היתה מורכבת מנשים  שתפקידן היה ללדת ילדים ולהיות עקרות בית ועל אף  שמוסדות ההשכלה היו סגורים בפניהן הן המציאו פטנטים שיקלו על חייהן היום יומיים.

ננסי ג'ונסון  המציאה פטנט למקפיא גלידה

ג'וזפין קוקריין המציאה  את מדיח הכלים

מרי אנדרסון  הוציאה פטנט על מגבים לרכב

 יוצאת דופן  מנשים אלה שנקראו "נשים חדשות" היתה הדוויג קיזלר יהודיה שנולדה  בוינה למשפחה מתבוללת. היא היתה שחקנית בתיאטר אן דר וין שם   פרידריך-פריץ מאנדל  האדם  העשיר  בוינה,סוחר נשק, התאהב בה. היא היתה צעירה  אבל   הוא  עשה עליה רושם   יותר מכל  הצעירים שהיו מסביבה, ראתה בו  אדם מיושב  ונעים הליכות. הוריה  תמכו בהצעה מאחר ואביה של הדוויג אמר: הוא יגן  עליך מפני מה שיקרה לאוסטריה. תוך זמן קצר הם מתחתנים  וברגע  זה היא הופכת להיות טפט יפה,יצוגי, המפארת  בנוכחותה ושתיקתה את  השולחן סביבו ישבו כל  המי ומי  של השלטון האוסטרי, דמויות  הכי  קרובות לשלטון  כולל מוסוליני שאז היה בקשר  עם   אוסטריה ובמיוחד  כשפריץ מכר  לאיטליה נשקים. תוך שהוא  מיצר את צעדיה בכל הנוגע  להופעתה,בגדיה ואופן קשריה  עם   הבאים  למסיבות וכדומה, סוגר את   הדלתות עם מנעולים כדי שלא תצא בלי רשות,

הגיע הזמן  שהיא  חושבת  על תכנון הבריחה שלה ממנו.  תוך  שהיא  מרגישה איך הכל משתנה, איך  אוסטריה נופלת  כפרי בשל  לידי הנאצים, היא מצליחה לברוח ומגיעה  לאנגליה.  יחד עם מזוודה  ושמלה אחת מרשימה  אבל נושאת במוחה את  הסודות שהיא קלטה בשבתה  לארח קצינים גבוהים גרמניים, ואף אחד לא  חשב שהיא  כאנטנה הקולטת ואוגרת  את הסודות הצבאיים וזה בהיותה "האישה ביחידה בחדר".חשוב לה  לאסוף  במיוחד את המגרעות של  הטורפדו שהוזכרו כלא מדייקים. את השלמת הידע הטכני  היא לומדת מהספרים הטכניים שהיו בספריתו של פריץ.

   על סיפון האוניה המפליגה לארה"ב  היא פוגשת   את הזוג מאייר,בעל   חברת  M.G.M (מטרו גולדין מאייר) יהודי בעל 

חברת הסרטים  הגדולה  בהוליווד.היא שיודעת יפה  איך להתנהל  מול גברים,מצליחה  לעשות עליו רושם והוא מצרף אותה לצי  הנשים  שעומדות לקבל תפקידים בסרטיו. בקלות  היא מצליחה להעלות את שכרה. במשך הזמן כמובן לא איפשרה לו ולאף גבר להכניס אותה למיטה, למרות  שכל הנשים שהיו סביב היו טרף קל  לכל במאי,צלם וכו'. התפקיד שלה  היה להיות  בכל מסיבה שם   עיני  המפיקים היו דרוכות  לגלות שחקניות. את בעלה הראשון אכן   פגשה  באחת המסיבות. הסוד  הגדול שהיא הקפידה לשמור היה שאינה יהודיה וכמובן   את  הסוד הצבאי. אולם ברגע שנודע שספינה עמוסה בפליטים ובהם  ילדים  נפגעה מטורפדו היא מחליטה  לעזור  תוך  שארה"ב מצטרפת למלחמה . באחד המפגשים לקראת הולדת  בן של חברים יהודים  היא פוגשת

בדמות  שלא היתה מודעת לה. מסתבר שזה המלחין ג'ורג אנתייל שאת יצירתו האוונגרדית   "הבלט המיכני" שמעה בוינה .

כששניהם  יושבים  ליד הפסנתר ומנגנים דואטים אחד אחרי השני, היא מבינה שהוא האדם שיוכל  להשלים  את ההמצאה שלה:

גירסתה לטכנולוגית פיזור הספקטרום :אותות רדיו המעוברים   מכלי שיט או  מטוס לטיל הטורפדו מחליפים כל  הזמן את התדרים. הפיתוח שלה מנע אפשרות של שיבוש תדרים ושיפר  דייקנותה של המערכת. (כמובן שבספר עצמו   המושגים האלה יהיו הרבה יותר מובנים)

    שניהם הגישו את התוכניות לצי ונדחו למרות הפגמים שהיו  במערכת הקיימת  של הצי. למרות שהפטנט שלה סומן כמספר : 

2.292.387 . הדי לא מתייאשת ומגיעה  עם  אנתייל לוושינגטון הבירה שם היא מקבלת  בעצם את התשובה  שלה  לשאלה:

הריה ההצעה שלנו היא יותר פשוטה וגם קלה ממה שיש לכם   במערכת  הישנה  מדוע אם כך אתם דוחים אותה?

"נתקשה לשכנע את החיילים והמלחים שלנו להשתש בנשק שנוצר בידי אישה".  וכך במשך השנים   פג תוקפו של הפטנט

הם לא מקבלים פרוטה עבורו  אבל חלקים   מההמצאה מנוצלים בכל מיני דרכים :קבלן של הצבא בנה מצוף סונאר שיכול לאתר צוללות    ולהעביר את המידע למטוס. המצאתה  ממשיכה  לחיות הלאה  :    כמו המכשיר המהפכני שבידינו הפלפון הסלולרי.

הדי בחייה המשיכה  לקבל פרסים  שהיו יקרים ללבה יותר מכל דבר בחייה. תרומתה היתה ידועה או התעלמו  ממנה  בכוונה. אילו החברה בימיה של הדי היתה רואה בה  לא רק יצור יפיפה אלא אדם המסוגל לתרום  תרומה משמעותית, היו למדים שחייה

הפנימיים מרתקים יותר מחיצוניותה הזוהרת. אם הצי היה מקבל את המצאתה בזמן אמת מי יודע איזו השפעה היתה יכולה להיות בו על תוצאות המלחמה.

   תרומתה היתה ידועה  או התעלמו ממנה בכוונה. אילו  החברה   בימיה  של הדי לא  היתה רואה בה רק  רק יצור יפיפה אלא  אדם המסוגל לתרום  תרומה משמעותית היו למדים שחייה הפנימיים  היו מרתקים מחיצוניותה הזוהרת. אם רק הצי היה מקבל  את המצאתה בזמן אמת מי יודע  איזו השפעה היתה יכולה להיות בו על תוצאות המלחמה.