ניתן לראות כי מחירי הקפה בארצות-הברית חווים עליות חדות ,ושם המשחק השתנה . אם בעבר כוס קפה הייתה חלק משגרת הבוקר של רבים, כיום היא עלולה להפוך למותרות מיותרות עבור רבים. את העליות החריגות הללו ניתן להסביר במגוון סיבות, אבל המרכזית שבהן היא המלחמה הכלכלית שניהל ממשל טראמפ שגרמה להטלת מכסים גבוהים על מדינות מייצאות קפה כמו קרולומביה, ברזיל ,ועוד.

                 דוגמאות למחיר שמשלם הציבור האמריקני

לפי נתונים שפורסמו ברשת CNN מחירי הקפה עלו ב-21% בהשוואה לשנה שעברה, זוהי תוצאה ישירה של העלות הגבוהה ביותר של הייבוא במיוחד עבור ברזיל ,שהיא ספקית הקפה הגדולה ביותר של ארצות-הברית ,המצב קשה במיוחד. 

הבצורת הקשה שהשפיעה על היבול, בשילוב עם מכס של 50% על קפה מברזיל ,יצרה מצב שבו הפולים הפכו למצרך יקר הרבה יותר. כתוצאה מכך, יצרני קפה קטנים בארצות-הברית כמו רשת "דוג אילג'" במדינת מרילנד נאלצים לשלם יותר על חומרי הגלם , ולפעמים אף להימנע מייבוא ממדינה מסוימת.

המכסים על הקפה שהוטלו במסגרת מדיניות סחר אגרסיבית , לא רק פוגעים בספקים וביצרנים אלא גם מציפים את השוק האמריקני בעלויות נוספות, שמגיעות בסופו של דבר אל הצרכן. כוס קפה אחת במסעדות עלתה ב-10 סנט בממוצע, והמחיר עשוי להמשיך לעלות . זה עשוי להיות זעזוע עבור הצרכנים, שכן קפה הוא מוצר יומיומי עבור רבים, ולא תמיד ניתן להימנע ממנו.

ובכל זאת, למרות העליות, קפה עדיין נחשב למותרות נגישות-מוצר שניתן להרשות לעצמנו גם במחיר גבוה יותר.

קפה הוא לא רק מוצר, הוא חלק מהתרבות , הרוטינה , והוא ימשיך להיות כזה גם אם המחירים ימשיכו לעלות. זהו צד נוסף של המהות האנושית: לפעמים אנחנו מוכנים לשלם מחיר גבוה יותר עבור חוויה יומיומית שגורמת לנו תחושת חום ורוגע.

                   הפתרון לבעיה

קיימות הצעות בכיוון של הקלה כלכלית ,כמו הצעת החוק שהציגו חברי הקונגרס דון בייקון ורו קאנה, אשר מבקשת להפסיק את המכסים על קפה, מה שעשוי להקל על המחירים . אך השאלה המרכזית היא האם יצליחו להפעיל את הלחץ הדרוש לשינוי, והאם הצרכנים יהיו מוכנים להמשיך לשלם את המחירים הגבוהים לאורך זמן . גם אם המחיר יירד בעקבות הצעת חקיקה כזאת או אחרת, לא ברור האם השוק יחזור לאותו מקום שהוא היה בו לפני החלת השינויים הדרושים.

                     סיכום

עושה רושם כי סוגיה זו אינה כלכלית היא גם תרבותית וחברתית . קפה הנחשב סמל של נוחות ויומיום , מספק נקודת מפגש בין אנשים, בין עסקים ובין תרבויות. למרות העלויות המוגברות, ייתכן כי הצרכנים ימשיכו לשתות את כוס הקפה שלהם ,אך השאלה היא אם יהיה מדובר בשתיית כוס אחת או שתיים בשבוע, ולא בשתיית כוס אחת או שתיים.

כעת עושה רושם כי הצרכנים והעסקים הקטנים יחד עם הממשל, ייאלצו להחליט מה חשוב יותר: לשמור על מחירים סבירים ויציבים או להיאבק במכסים והעלויות שמטילים עומס נוסף על הכלכלה. בסופו של דבר, מדובר בהחלטה לא רק כלכלית אלא גם חברתית ותרבותית. וכולנו ,הצרכנים והיצרנים נרגיש את משקל ההחלטה האומללה הזאת.