מס' צפיות - 253
דירוג ממוצע -
איך מתקשרת דורותי מ"הקוסם מארץ עוץ" לשחרור החטופים עכשיו
הרצאתה של יערה קידר "לא לפי הספר" עם הזמר אורן ברזילי .
מאת: מובי דיק 09/01/24 (17:16)

    בהרצאה משולבת בשירה,ספרים ואופנה יערה קידר פוסעת בעקבות הספרים של ילדותה. בספרים שנעשו על פיהם   נרתמו הדמויות הכתובות לצלילי צבע ותנועה. יערה מצרפת לבמה  מין תיאטרון  מנייר נייד שהרכיב אמן הוידאו רינו  אבידר  מאיוריה של האמנית גפן רפאלי. נוסף אליהם הגיע גם  הזמר והמוזיקאי  אורן ברזילי  בעל  קול חם ,לשעבר  מלהקת "מופע הארנבות של דוקטור קספר". הוא בחר לעבד כמה שירים ידועים  נוסטלגיים כגון :    moon river ' lady stadust' forever young, שקשורים   בדמויות  שיעלו כאן.

   בחומר הזה מצאה יערה אפשרות לשלב אופנה כפי שמתבטאת בספרי ילדותה  בהם  האיורים  האורגינליים  שרקמו  עור וגידים בסרטים שנעשו על פיהם.  יערה פתחה את  הרצאתה  ב"ארוחת בוקר בטיפני" מאת טרומן  קפוטה סופר גדוש בשערוריות. הנובלה שיצאה  לאור ב-1958 גררה אחריה  סרט בביומו של אדוארדס בלייק. בשנת 1967 אודרי  הופברון  עומדת מול חלון  הראווה של  "טיפני", בשמלה שחורה קטנה. אלא שמרלין מונרו  גם היא  מתהדרת  באותה שמלה   בעת  אחרת ומשלבת את  יוצרה ז'יבאנשי במילים   אלה:" כשאני לבושה בשמלה השחורה הקטנה שלו, איני  פוחדת מכלום". חייו של קפוטה,החברה בה הוא כיכב, הנשפים שאירגן  סיפקו ליערה שפע היבטים על אופנה שכל מי ומה לבש והיה שם ,בעיקר בהוליווד. נשפים רבים התפרסמו ותועדו וסיפקו חומר רכילותי ליוצרי שנות ה-20 בספרות ובקולנוע.  הזוג סקוט וזלדה פיצג'רלד, הוא סופר ידוע , היא  יפיפיה כונו : "אלילי דור הגא'ז" ספריו מתפרסמים בתחילת 1925 ובהם הספר "גטסבי הגדול" שהופך ל-1974 לסרט המפיק חומר רב על אופנה וצרכניהם באותם הימים.

    "אליס בארץ הפלאות " של לואיס קרול פורסמה לראשונה ב-1885 ומעורר סקרנות עד עצם היום הזה. ספר לכאורה לילדים אבל הפילוסופיה,התיחכום ,משחקי המילים  (נונאסנס) שחיבר המרצה למתמטיקה באוקספורד, נקראים בתשוקה עד  היום. 2 ספריו מכילים את סיפוריו לאליס לידל ולשתי אחיותיה במהלך שייט  על התמזה. במהדורה הראשונה התפרסמו איוריו של ג'ון טניאל ואלה שמשו  כבסיס לידע  וכיוון ליוצרי קולנוע ובמה. הספר עצמו מוגדר כספרות פנטזיה. היצורים המשונים  המאכלסים את הספרים, "מדגדגים"  את  יוצרי האופנה לכדי יצירה משלהם. לדוגמא לפי "הכובען המשוגע"  יצרו כובע ענק רחב שוליים המטייל ברחובות ברלין. כריסטיאן דיור ב-1947 הציג את  המראה החדש כשדוגמניות צועדות על המסלול  בשמלות בסיגנון  אליס,  כחולות עם רמז לסינרה  הלבן.

    אוסקר ווילד, משורר  ומחזאי אירי מסוף המאה ה-19 חי בלונדון  בתוך הקלחת של הבוהמה. דנדי בלבושו ומראהו, תואם את   ספרו "תמונתו של דוריאן גרי" וכך הוא משמר  את    דמותו שלא תתבגר לעולם, רק בשבתו בבית הכלא רידינג יכול היה

לחשוב על אותם מחוות מבריקות ושנונות אותם יזכרו לנצח הקוראים במחזותיו.

   פטי סמית עיתונאית,סופרת ,   מוסיקאית יוצרת  היתה מושפעת מהספר "נשים קטנות" וכן מארון הבגדים של  אמה. היא פרצה וזכתה להכרה  בגין להיטה   because the  night . בגיל  63  הפכה לאייקון אופנה על זמני : ז'קט גברי, עניבה דקהו וכתונת  גברית לבנה. המגפיים  של גו'ני דפ שנעל   בתפקידו "הכובען המשוגע"  התאים בשלמות לאופייה :"תמיד אהבתי בהופעות שאני המחליטה מה אני רוצה  ללבוש ואם להסתרק " כשהיתה  בת ליויתו של  הצלם הפרוקטיבי  מיפלתור'פ הנציחה את דמותו בספר "רק ילדים". תמיד חיטטה בחנויות יד שניה, נהגה לתת שמות לתלבושות שלה :"שירת הדרום" "שחקן הכדורסל באבל". לסיבובי ההופעות שלה  אמרה :"אני מגיעה  עם מזוודה קלה יותר משל  כל הנגנים. רק מה שאני  יכולה לכבס בכיור". הזוג פטי ומיפלתור'פ הם אוצר אופנתי שאינו  נגמר.

     וירג'ינה וולף  סופרת, מבקרת ספרות, פמניסטית  1882-1941 מביאה  את סיפורו של בן  אצילים  בספרה "אורלנדו" הדמות הגברית הלבושה בבגדים צמודים שחורים כשמסביב לצוארה צוארון ענק בעל קפלים . עם התקדמות ההתרחשות הוא הופך להיות אשה מודרנית שפומית סיגריה  ארוכה  לא משה מפיה. הסרט "אורלנדו" יצא לאקרנים ב-1992 ועורר מחלוקות. חילוף זהויות היו ידועים  גם בשנים מוקדמות יותר. ב-אמצע שנות התשעים  זורז' סאנד, סופרת, אהובתו של שופן מתהדרת בחליפות ופפיונים גבריים. דיוויד בוי אהב להכנס לדמותו של  אורלנדו וללבוש בגדים יוצאי דופן ולהתאפר בהגזמה. ולכן   כינו אותו "הזיקית של הרוק אנד רול".

      לאה גולדברג   כמו בשיר הילדים שלה "כובע הקסמים" תמיד לבושה בחליפות וכובעים  קטנים צמודי  ראש, הם  בלתי נפרדים  מהמראה  המוקפד של המשוררת והסופרת. עם בואה לארץ  מקיימת באוניברסיטת ירושלים חוג לספרות. "כל הימים  והלילות אני חולמת על כובע קסמים", כך  נפתח השיר בעוד שהמלבישה  הלאומית,לולה בר, פועלת בתל אביב בשנים  1910-1997, אבל לגולדברג לא מזיז, היא בשלה, פומית סיגריה,חליפה  מכופתרת וכובע  צמוד קרקפת.

       הקוסם מארץ עוץ  ספר שיצא  לאור ב-1900  מאת ליימן פרנק באום, ספר המשתייך לסוגת הפנטזיה. דורותי והכלב טוטו נסחפים בסופה . דמויות מצחיקות ומרגשות מצטרפים למסעם  לחזור ולמצוא את  דרכם  הביתה. 14 ספרים  נכתבו במשך השנים כהמשך לעלילה. האיורים המלווים את הטקסט מפרנסים עוד ועוד ציירים ומאיירים  לכיוונים  שונים.  הבלדה  שאמורה היתה ללוות את הסרט עברה כמה  גלגולים מפתיעים.  מי שכתב את  המילים היה יפ הרבורג  ומי שהלחין היה הרולד  ארל. 

 השיר הזה " מעבר לקשת בענן" נבחר  מבין  שירי המאה  האמריקאים וקבל את האוסקר. נעלי האודם שדורותי נעלה עשויות  היו מ-4300 פייטים אדומים והם  נועדו  להביאה הביתה כשתקיש 3 פעמים בעקביהם. גם השיר וגם הנעלים  היו אז   והיום  סמל ותקוה לשובם  של  כל האובדים  החפצים  להגיע  הביתה. 

    לקראת סיום ההרצאה  "לא לפי הספר" הפשילה יערה את שולי שמלתה השחורה  ונעלי האודם  שלה נקשו  3 פעמים בעקביהם "הביתה"  "הביתה " הביתה".

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה התקבלו 3 תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
1.
הביתה הביתה
רינה 11.01.24 (09:17)
2.
התרשמות
חיה וייס 11.01.24 (13:02)
3.
לחיה הקוראת המתמידה
מובי דיק 11.01.24 (13:35)