בשבוע שעבר ציינו שנה למותו של הסאטירקן יוצר התעודה ואיש הספורט מודי בר-און .

אדם שידע לשלב בין עיסוקיעם רבים ולגרום לנו לאהוב ספורט מבלי להיחשף לצדדיו האפלים.

בעולם שבו אדם צריך להתמקצע בתחום אחד או שניים, מודי התמקד בהרבה דברים תוך כדי גילוי ידע ובקיאות בנושאים שונים מההיסטוריה של ארץ-ישראל, ועד מוזיקה, תרבות וכלה בספורט ואקטואליה.

בחלק הבא אציג שתי ציטטות של קולגות: פרשן הספורט של עיתון "הארץ" עוזי דן אמר עליו כך: מודי הוכיח עד כמה יכול הספורט להקביל לכל האהבות האינטלקטואליות והאינטיליגנטיות שלנו אם רק מטפלים בו נכון".

אריה מליניאק הוסיף "במדינה בה אין תרבות ואין ספורט, מודי הוכיח שאפשר ליצור תרבות ספורט".

אני מסכים כמובן עם שתי הקולגות שלי ומוסיף שהוא ידע לצקת הומור מחומרים אקטואלים, ומחומרים ספורטיבים כך שגם ידיעה עצובה הייתה הופכת בזכותו לחביבה.

הוא ידע לחבר קהלים שונים ולטעת בהם את אהבת הספורט, וכן להפוך שידור טלוויזיה ארוך ומשמים ככזה שניתן לצפות בו שוב ושוב.

בשבוע הבא יחלקו בפעם הראשונה את פרס עיתונות הספורט הקרוי על שמו של מודי, כדי לשמר את זכרו אני תמיד נזכר שבין כל תרבות הצעקות והקיצוניות המלוות את רוב תוכניות האקטואליה והספורט יש אי קטן של שקט שבו אפשר גם ליהנות בו לפעמים ולא להרגיש רע עם מה שאתה עושה.