מס' צפיות - 107
דירוג ממוצע -
מופע אניגמטי וסוער מתרחש בחנות כשחלון הראווה שלו פונה לרחוב תל אביבי
"קרטושקה" מיני מופע של תיאטרון "קליפה"
מאת: מובי דיק 02/06/22 (16:54)

   בחנות בלב דרום תל אביב מצטופפים  30 צופים (אמורים היו להיות 17) כששני פרפורמים  ארתור אסטמן ורפאל האוגס מגישים מופע הנושק כמעט לשערי "אברבנאל".

    שניהם עולים מברית המועצות לשעבר, מראשם הקודח הם מביאים סצנות שטבועות בהם משנים. היום הם משאירים רמזים חויתם לקהל הישראלי.

   מאחר  הם  לא מוזכרים בשום  שם כאן במחזה הם יקבלו כינוי לפי מראה עיינינו.

  זה מתחיל עם קילוף תפוחי אדמה (קרטושקה)האם זה יהיה רמז למאכל הלאומי הרוסי ?  המקלף יושב מהרהר  שקוע  במלאכת הסכין  במשך כ-5 רגעים  שקט  ומקלף, מוציא מהדלי ומחזיר חזרה כשהם בלי קליפה. כחתיכות הם יובלו לסיר העומד על כיריים חשמליים.

    עכשיו מגיעים  הטריקים בנוסח  צרלי צ'פלין, יש חשמל או אין. האור כבה והמקלף מושך אחריו את  הנורה שיורדת מהתקרה

לעבר  ארון החשמל, וכך לסרוגין   כבה ונדלק  והזמן מתמשך והולך.

   מהגלריה יורדת דמות כולה תחרה לבן כשעל ראשה מעין הילה של קדושים  בנצנצים ותחרה. היא פוסעת לעבר המקלף מנסה למשוך את תשומת ליבו כשברקע נשמעת המוסיקה של צייקובסקי "מחול ערבי".  כשלזה מצטרף וידאו של חלונות בעדן   נראה  שלג יורד. האם  מדובר  על  "אמא רוסיה"   המרובה באיקונים ושלג ?

    כשהיא נעלמת  סודית ושקטה מלמעלה נזרקים תפוזים בשפע, המקלף מנסה לזרוק בחזרה אבל   הרצפה מכוסה  כבר  

 בעסיס תפוזי   והוא סוחט מהם   מיץ . האם תפוזים  ישראליים באים כקונטרה לקרטושקה הרוסית ?

     הזיקית זו הדמות המחליפה זהויות  יורדת והפעם עם טורבן  אדום  כרוך על ראשה, פניה מכוסים בקרם לבן, הבגד הקצר כעין חלוק  לא מסתיר את  הרגלים  הנהדרות המתחילות לרוץ הלוך וחזור עם   קולות  של צרחות ובכי,  בשפה מהירה  שלא מובנת, נגשת לקיר וחושפת ראי קטן, הסיר  המעלה  אדים  מביא אותה לעטוף את ראשה  במגבת  ולרכון מעל הסיר, אכן כך גם עושים ברוסיה "אמבטית אדים" . המגבת שנלקחת לעבר הרדיאטור ליבוש מעלה  עשן,  הקולף מנסה לפזר  אותם החוצה וגם הוא יוצא בעקבותיהם. אבל בחוץ מחכה לו  קיטון של מים שמישהו  שפך עליו מלמעלה. הזיקית יורדת כשהיא מחליפה דקורציה

אחרת, ערב רב של  בגדים  אבל   זנב גדול  וירוק משתרך אחריו.  נשמעת סירנה השניים מרימים ידיים  כאילו נכנעים ולבסוף מתחבקים.

  הקולף בין לבין משמיע כמה משפטים שאינם  קשורים לכלום מין פואזה :"כמו  הרוח המתפרצת, כרכרות פעמון קטן, שאו אותי הלאה, כלום... כלום. 3 סוסים מהירים תנו לי " האם לא שמענו    כאן משפט  אלמותי   של שקספיר מפיו של הנרי ה-5 "סוס תמורת ממלכה" ?

   נכנס אלמנט חדש : פרט לתמונה שהיתה תלויה ולראי  המגורד  מהקיר,ברז מים הנשלף מתוך חור שאגרופו של המקלף  

בחמת זעם  חשף מהקיר. הפעם זה   כעין וילון  המתלבש על  חלון הראווה עשוי מחומר שקוף כשקוביות קוביות  משקפות ומכפילות   את  העומד  מאחוריהן.

    הזיקית מתחיל לזורק מעליו באובסיסיות  את  הבגדים עד  היותו עירום. הוא מתקרב לסיר ומתישב על אחת  הצופות 

שהצפיפות  הביאה אותה להיות שם  קרוב לכיריים. המקלף מקבל כוויה  כשהוא לוקח את הסיר וצועק "אבא, אבא". הזיקית מלטף אותו תוך כדי בכי  וצעקות, שניהם מנסים   להוריד את הבגדים אבל מסתבכים בהם עד היות  הבגד ל"כתונת משוגעים".

מותשים כל  אחד תופס קיר לגבו. הזיקית מחליף שוב  בגדים תופס בגד ורוד  צמוד ביותר עליו, נעלי עקב, פיאה  ארוכה  ולעינינו

מתגלה גופו  הנהדר והגמיש .. הוא יוצא החוצה לרחוב ונעמד שם. האם זה מזכיר לנו את האימרה שהיתה נפוצה כל כך "רוסיות  זונות " ?. שני  החברים יוצאים יחד מתחבקים ומשתחווים כלפי הקהל הנמצא בפנים. האם זה   מעיד שיש לנו אפי אנד ?

   לא בדיוק , כי המוזיקה של אלברטו איגלסיאס שבחרו בה לסיים את המופע לא  מבשרת טובות: הגליסאנדו  של הכנורות החורקים כמשור  משאירים אותנו עם  סימני דרך ורמזים ששתלו כאן  המבצעים וההוגים  ארתור אסטמן ורפאל האוגס.

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה התקבלו 2 תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
1.
קרטושקה
חיה וייס 11.06.22 (08:47)
2.
test
אמיר שקד 12.06.22 (19:37)