1718לה באיידר-מריוס פטיפה-בלט צליאבינסקי.

צילומים-יחצ'ן.

 

אמש ראיתי בהיכל התרבות בתל אביב את הבכורה של הבלט "לה באיידר' בביצוע להקת הבלט של האופרה צליאבינסקי.הכוריאוגרף היה מריוס פטיפה כאשר המוסיקה כתב היהודי לודויג  מינקוס.

 הבכורה נערכה בסנט פטרסבורג בשנת 1877ופרט מענין הוא שהבלט לא הוצג במערב עד שנת 1980 כאשר הוא קיבל פרסום עולמי  בגלל הרקדנית הרוסיה המפורסמת נטליה מקרובה שהציגה אותו באמריקה.מאז הוא מוצג בהצלחה גדולה בכל העולם.

זאת ההופעה הראשונה של להקת הבלט בארץ והיא תופיע בנוסף לתל אביב גם בירושליים, חיפה ובאר שבע.

הבלט הגיע לארץ עם הכוכבים של הבולשוי בלט יוליה סטפנובה ומיכאל לובוחין.

 

פטיפה בשיתוף פעולה עם סרגי חורקוב  פיתחו את העלילה של דרמה  שכתב  משורר הודי.

שם הבלט "לה באיידר".מה פרוש המילה ביידר-בזמנים עברו בהודו לאישה קלה היה אופי הקשור למסגד הודי.אז לא היתה  קיימת בהודו זנות  וכל אישה שרצתה לעסוק במקצוע היתה ניגשת למסגד ללא כל הפרעה.

לנשים הללו קראו באיידרות.

המילה באיידר מוצאה מפורטוגל ופירושה רקדן הודי המשתתף בטכסים דתיים ותענוגות חגיגיות.

 

התוכן הוא סיפור אהבה של רקדנית מקדש-ביידרה בשם ניקייה עם סולור הזוכים להתנגדות מצד ראש המסגד הברהמן הגדול כי גם הוא מאוהב בה ומעמיד אותם בפני קשיים רבים המתורגמים לסוף לא טוב.

יש בבלט הרבה רומנטיקה,תשוקה,מאבק כאשר הכל מתרחש באוירה אקזוטית של הודו.

 

על פי התכניה במערכה השניה יש רעם מרעים,ברק מבריק,האדמה בוערת סולור רץ אל תוך המקדש כדי להסתתר  ואז המקדש מתמוטט וקובר את סולור בהריסות.הוא מגיע לממלכת הצללים ששם הוא פוגש את ניקיה והיא לוקחת אותו לעולם האהבה הנצחית.

בפועל במערכה השניה ראינו מערכה לבנה הנהוגה בבלטים הקלאסיים בה להקת המחול רוקדת , כולל שני הרקדנים הראשיים ,ריקודים ודואטים יפים עד סוף המערכה מבלי

שהמתואר בתכניה כתוכן המערכה השניה אפשר לראותו או לנחשו במה שאינו.מה שלא יהיה תוכן המערכה השניה לא מובן אם כי המערכה מעולה ומבוצעת היטב .

 

המופע מושקע ביותר הן בתפאורה ,תלבושות ,תאורה-דמיטרי צ'רבדזי כאשר הרוב היה בסגנון ההודי הידוע והמפואר.

רוב הריקודים היו עם התנועות ההודיות  של הידיים, האופיניות לריקוד ההודי.הן היו מאוד אקספרסיביות והיו גם תנועות בתנוחות אריסטוקרטיות מאוד.

כל הריקודים היו בכוריאוגרפיה יפה ביותר ,ממוקדים,מדויקים ,נקיים עם ביצוע מאוד יפה ונהדר.

 

התרשמתי ביותר מיכולת הרקדנית הראשית יוליה סטפנובה סולנית להקת הבולשוי.

גם הסולן הראשי מיכאל לובוחין היה טוב מאוד.הרשים אותי ביותר כאשר הרים את סטפנובה מעלה מעלה בקלות כאילו והיתה ללא משקל.

היא קפצה אליו והוא תפס אותה באויר בפוזות פוטוגניות מאוד.למרות זאת היא היתה הרבה יותר טובה ממנו.

 

הכל היה צבעוני ביותר,מרשים,תאווה לעיניים וכן לאוזניים ששמעו את המוסיקה הנהדרת.

 

הלהקה הגיעה עם 45 רקדנים כאשר בלט זה הוצג בישראל בפעם הראשונה בהפקה בימתית מלאה עם כל האביזרים המרשימים .

אמנם בבלט העלילה לא כל כך חשובה וכאן היא היתה הודית עפי מה שכתב משורר הודי בשם קליאסה עם הרבה סממנים הודיים אך בכל הורגשה היד הרוסית השלטת.

 

היה זה בלט בהפקה וביצוע שלא רואים בארץ לעתים קרובות הן במימדים שלו והן בביצוע ,בתפאורה אם כי לא מזמן ראינו שני בלטים גם מרשימים ביותר במשכן האמנויות גם כן בביצוע להקה רוסית מעולה המבקרת לעתים קרובות בארץ. 

 

הפליא אותי לראות את התאמת הבמה של היכל התרבות שנבנתה כבמה לתזמורת איך הבליטה את התפאורה הענקית של הבלט והתאימה את עצמה לגודל היצירה.

 

לראות או לא לראות;הכל היה צבעוני,הכל היה פאר,הכל היה נוצץ,עליז באור מלא ,לבן וצבעוני כאחד.מומלץ מאוד.

 

נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון, 23/11/2018 08:11