ביקורת: "נשמה צוענית" – מחזמר על צוענים, יהודים ונדודים – סוחף ומהנה – תיאטרון ה
סיפור המסגרת מבקש לעמוד על הדומה והמבדיל בין המיעוט הצועני במזרח אירופה לבין העם היהודי שהתגורר שם, והוא שזור באגדות עם, מערכונים קצרים ומנה גדושה של השירים התזזיתיים והמחולות הסוערים.
ביקורת: "נשמה צוענית" – מחזמר על צוענים, יהודים ונדודים – סוחף ומהנה – תיאטרון היידישפיל
מאת חיים נוי
"נשמה צוענית" הוא מחזמר סוחף ומהנה , המספר על צוענים, יהודים ונדודים ומבוסס על השירים מהאלבום הנושא שם זה של ירדנה ארזי.
המופע המוזיקלי שזור בשירים ובלחנים המרגשים והעליזים ומתמונות ופכים קטנים מהווי צוענים ויהודים ומפגשים ביניהם ועל נדודים ושאיפה לעתיד ורוד.
ההפקה העולה בתיאטרון היידישפיל היא מענגת , גדושה במנות ריקוד ושירה סוחפות ואין ספק שמנפקת חוויה מוזיקלית מעולה.
סיפור המסגרת מבקש לעמוד על הדומה והמבדיל בין המיעוט הצועני במזרח אירופה לבין העם היהודי שהתגורר שם, והוא שזור באגדות עם, מערכונים קצרים ומנה גדושה של השירים התזזיתיים והמחולות הסוערים.
השירים כוללים את כל הלהיטים הידועים ומבוצעים בכישרון רב בידי להקת השחקנים הצעירה של התיאטרון שסוחפת במרץ את כל יושבי האולם.
ייתכן והיה מקום לצמצם קמעא את הטקסטים ואולי להיפרד מכמה מערכונים , אבל סך הכול של המופע הוא פשוט – תענוג.
הרעיון למופע הוא של היוצר, השחקן-זמר והבמאי יוני אילת שהצליח ללהטט עם קבוצת השחקנים הנפלאה והעמיד ערב תרבותי, מסוגנן , נופת צופים.
זהו מופע שני ללהקת הצעירים, לאחר המופע המוזיקלי "מונולוגים מהקישקע" שהיה שיר הלל לתרבות האוכל היהודי ועם מערכונים ושירים שגרמו לריר תמידי בקרב הצופים.
המופע הנוכחי גורם לצופים לצהול ולמחוא כפיים, ללוות עצמם עם השירים המוכרים ולמצוא עצמם מזמזמים את המוזיקה כל הדרך הביתה.
את המחזה כתב אורן יעקובי והוא קולח וספוג בתרבות של הצוענים עם מהילה של הווי היהודים בארצות הללו, במזרח אירופה.
יוני אילת משתתף בעצמו בהצגה והוא ניחן בקול נעים ובמשחק רגיש ומשובח. עבודת הבימוי שלו היא מצוינת ואין במופע רגע דל .
יעל יקל היא פרפורמרית , שחקנית, רקדנית וזמרת מופלאה בעלת כישרון מתפרץ. יעל מצליחה לשלהב וכל הופעתה היא חוויה מוזיקלית ותיאטרלית.
יונתן רוזן הוא שחקן וזמר משובח וכמו שאזכור לו לנצח את הביצוע המופתי שלו לשיר "גפילטע פיש" במופע הקודם, כך גם הפעם הוא מפעים בביצוע לעיניים שחורות, או צ'צ'ורנייה.
עינת סגל-כהן מצוינת במשחק וזמר וזכורה במיוחד במערכון על דובת הצוענים המאולפת והאנושית.
רונית אשרי-סנדלר היא נהדרת בשיר, משחק ומחול ובעלת טמפרמנט נכבד.
ניב שפיר הוא מוצלח מאוד והופעתו מצוינת.
מירי רגנדורפר היא שחקנית וזמרת משובחת, קלת תנועה וראויה לתשואות כף.
יובל רפפורט מתאים למופע שכאילו הותאם לדמותו התיאטרלית והביצועים שלו, במשחק ובזמר הם מעולים.
ליאור רונן אחראי לעיבודים ולניהול המוזיקלי המדהים של המחזמר והוא גם עומד בראש הרכב הנגנים, גל אקשטיין,נועם נחמיה ויוני גבעוני.
נדב צלנר עיצב את הכוריאוגרפיה המופלאה והתוססת , שהיא קצבית ומהממת.
אופיר חזן אחראית לתלבושות הססגוניות והיפות.
מאיה פלג עיצבה תפאורה פרקטית ומוצלחת.
מישה צ'רניאבסקי עיצב תאורה ראויה ומצוינת.
דניאל בירנבוים תרגם ליידיש והדריך את השחקנים בשפה.
היוזמה של המנכ"ל והמנהל האמנותי של התיאטרון ששי קשת להפיק גם מחזות מוזיקליים בביצוע הלהקה הצעירה והתוססת, מקרבת את המופעים , לא רק לקהל הצופים הבוגר והיידישאי, אלא לדור הצעיר ולכל שוחרי התרבות שלנו.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
צילום – יחיאל ינאי