מס' צפיות - 2411
דירוג ממוצע -
ביקורת: "מקס בארץ האגדות" – מחזמר עם כל גיבורי האגדות האהובות – תרבותי, מקצועי,
העלילה עוסקת במקס, אמילי וטומי המתכוננים להצגת הגמר בבית הספר, אך לחש שגוי גורם לטומי להגיע לארץ האגדות וחבריו יוצאים בעקבותיו כדי לשוב במועד למופע בבית הספר. במהלך ההרפתקאות הם נתקלים במרי פופינס, כיפה אדומה, שבעת הגמדים, גיבורי היפה והחיה, בת הים הקטנה והמכשפה הרעה שסופגת מפלה , כמובן, והסוף הוא טוב ועליז, כמקובל בסיפורים מן האגדות.
מאת: חיים נוי 16/12/14 (16:58)

ביקורת: "מקס בארץ האגדות" – מחזמר עם כל גיבורי האגדות האהובות – תרבותי, מקצועי, מהנה – תיאטרון הספרייה

מאת חיים נוי

"מקס בארץ האגדות" הוא מחזמר לילדים ולכל המשפחה, המוכיח שוב שניתן להפיק מופעים קסומים גם לילדים באורח מקצועי, מהנה ותרבותי.  המופע בתיאטרון הספרייה, מיסודו של בית צבי, ברמת גן, מלוהק עם נבחרת שחקנים-זמרים-רקדנים, כולם בוגרי בית צבי והם מוכיחים כי מחזמר ומופע מושקע ואיכותי ראוי ויאה לדור הצעיר, הגודש את האולמות בחגים . הבמאי והכוריאוגרף אלדר גרויסמן הפליא ללוש את להקת השחקנים והתוצאה היא מלבבת ונעימה וגדושה במחיאות כפיים מהקהל הצעיר שישב מרותק ובשקט לאורך כל ההצגה.

אורי אוריין כתב את סיפור המחזה שבו שזר את מיטב השירים מסרטי האגדות, מחזות זמר מפורסמים וסרטים מצוירים. העלילה עוסקת במקס, אמילי וטומי המתכוננים להצגת הגמר בבית הספר, אך לחש שגוי גורם לטומי להגיע לארץ האגדות וחבריו יוצאים בעקבותיו כדי לשוב במועד למופע בבית הספר. במהלך ההרפתקאות הם נתקלים במרי פופינס, כיפה אדומה, שבעת הגמדים, גיבורי היפה והחיה, בת הים הקטנה והמכשפה הרעה שסופגת מפלה , כמובן, והסוף הוא טוב ועליז, כמקובל בסיפורים מן האגדות.

המופע המוזיקלי הוא תוסס וקולח ומבחינתי, אחד הקטעים הנשגבים ביותר הוא הקטע מתוך היפה והחיה, שבו מוזמנת הילדה להתארח ולסעוד את ליבה משולחן המטעמים. זהו קטע מוזיקלי מורכב וייחודי, בסגנונו, בעל מלודיות נעימה , ססגונית ועולצת. צביקי לוין והלהקה הפליאו במיוחד בקטע המפורסם הזה.

דניאל גרטמן גילמה את אמילי והיא הגישה משחק חינני, תנועה וקול נאים ביותר. גיא רוזן היה מוצלח מאוד כמקס ואבירם קליך הצליח בגילום דמותו של טומי, והוא הפגין משחק מקצועי ויפה.

יקיר שוקרון הפליא לגלם את גולי , עוזר המכשפה.

רויטל זלצמן הייתה נהדרת כאריאל, בת הים.

יותם קוזניץ, גילי גבל, מוטי חובה, ספיר ילינביץ, נעה גודל ודקלה הדר, היו מוצלחים בשלל תפקידיהם.

יפעת כהן הפגינה הופעה יפה מאוד כשלגיה וגברת תיון. אמיר הלל כדוק וכאלאדין היה מוצלח מאוד.

שחר פרץ, היה נהדר כברט ועליזי. שחר רקדן מצוין הוא גם עוזר הכוריאוגרף.

הילה זיתון-עוזיאל הייתה מצוינת כאלזה, הפיה הטובה.

אלה קולסניק הפליאה בשלל תלבושות מדהימות.

אריאל קשת אחראי לניהול המוזיקלי והעיבודים הנפלאים. אדם קלר עיצב את התפאורה המוצלחת. אורי מורג עיצב את התאורה הראויה. דוקי עצמון אחראית להדרכה הקולית ודניאל שוורצמן הדריך את המקהלה. מופע מוזיקלי נשען ברובו על הסאונד והוא אכן היה משובח ואותו עיצב בהצלחה רבה, אלעד דדון.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

צילום- שמחה ברבירו

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, לשעבר עורך ראשי של סוכנות עתים, העורך הראשי של סוכנות הידיעות הבינלאומית IPA,חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים, מומחה למיוזיקלס

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר