שמי שלום הלוי, חוקר של תורת ישראל ומנהגי העברים בתקופת המקרא.

בראשית דברי, אני רוצה להחמיא לך על דרכך שאינה מובנת מאליה.

היהודים, קרי "עם ישראל" לשעבר ויהודים בהווה, איבד את דרכו ואת המשמעות של חוקי התורה ומצוותיה , הייתי אומר לחלוטין. כולל חוסר הבנה מוחלט של רצון הנביאים.

באופן עקרוני, ההלכה היהודית "מכשכשת" בזנבה עם "תורת ישראל" המהווה את האמת האלוהית לעומת ה"עבודה הזרה" של היהדות שהחלה עם הקמת ה"במות" של אלילי הכנענים ע"י שלמה המלך בירושלים. לאחר כ-250 שנים, גלו עשרת השבטים . אך "עבודת האלילים" לא פסקה בין "היהודים" שנותרו בארץ עד לגלות בבל. בה איבדנו את ארצנו לנצח.

אולם ... לא כל "עם ישראל" גלה בגלות אשור ובגלות יהודה. אלא רק עשירי העם.

כל בני הארץ מכל השבטים כולל יהודה ובנימין, נשארו לחיות על אדמתם . בכדי שיוכלו לשלם מיסים ולכלכל את צבא הכובשים שנשאר בארץ.

דבר זה אירע גם בגלות רומי. רק העשירים גלו מהארץ כולל המורדים ברומא.

יתר היהודים נשארו לחיות על האדמה בכדי לשל מס עבור הצבא הרומי שהיה בארץ.

כל "בני ישראל" שנשארו לחיות בארץ, נאלצו לחיות תחת כובשים שעברו כאן. ואולצו גם להמיר את דתם לדת הנוצרית או לדת המוסלמית . מה שאומר בעצם... שאלו שאתה מכנה אותם "ערבים", הינם למעשה "יהודים אנוסים" שחיים על אדמתם.

"שבי ציון" היהודים  מאז עזרא ונחמיה שלא עשו כל ניסיון ממשי "לחפש את עשרת השבטים" שגלו, ראו את אנשי הארץ כ"עובדי אלילים" שהתגיירו כערבים (טוביה הערבי) ששובש שמם מ"עברים", ו"שומרונים" שהם בעצם משבטי אפרים ומנשה ששמרו על אמונתם ב"יהוה אלוהי ישראל" ותורתו, אך פולחנם היה בשומרון מאז חלוקת המלוכה בין שבט יהודה לבין שבטי ישראל בתקופת המלך רחבעם בנו של שלמה המלך.  

לפני כ-200 שנים בערך, החלה "תקופת הגאולה"  על פי נבואותיהם של נביאי ישראל. הכתובים בתנ"ך .

בתחילת המאה ה-19, עבר בארץ ישראל המצביא הצרפתי נפוליאון.

נפוליאון שהיה אדם מסודר, ערך את הסקר הראשון של מספר התושבים בארץ ישראל.

וצבאו מנה כ-150.000 נפש שמתוכם מחצית חיו בירושלים.

כמחצית מהתושבים היו יהודים שחיו בעיקר בירושלים, צפת וטבריה , והיתר נוצרים ומוסלמים.

עכשיו, תאר לך שמאותה תקופה החלו לעלות לארץ יהודים, נוצרים ומוסלמים שמשום מה הייתה להם כנראה זיקה גנטית לארץ ישראל, זאת בזמן שהיה מאוד מודרני להגר דווקא לאמריקה.

אלפי יהודים הגיעו לארץ ישראל ברגל על גבי חמורים וגמלים מתימן עוד לפני שהחלה העליה הציונית. אלפי מוסלמים הגיעו מכל המזרח התיכון , מצפון אפריקה, ממצרים העליונה (אסואן), מדבריות ערב, עירק, ירדן סוריה ולבנון. אפילו מכל ארצות המגרב (צפון אפריקה).

האם הייתה סיבה מיוחדת לבואם של המונים אל ארץ מדבר ושממה זאת לפני 1884 השנה של העליה הראשונה אם לא הייתה סיבה "גנטית" לבואם.

תנסה לחשוב עכשיו על נבואתו של יחזקאל על "תחיית המתים" שהייתה נבואה שנאמרה בצורה מטפורית והפכה כאילו למציאות .

בבדיקות גנטיות שנעשו ל"ערביי ארץ ישראל", ה"פלסטינאים" לפני מספר שנים התברר .... שב-% 85 מהם  , זורם "דם יהודי", השונה מהגנטיקה של יתר העמים ה"ערביים" .

ולא רק זאת, אלא שבעורקי רבים מהם זורם דם המסווג כדמם של "כוהנים" משבט לוי .

עכשיו, נסה לקרוא בעיניים פקוחות את החומש, פתח בפרשת "בחוקותי" , לאחר מכן תקרא את הקללה בספר דברים ותחשוב עליהם ועל העלילה המתמשכת מתחילתם ועד סופם המסתיים בגאולה הנכספת.

אך, אליה וקוץ בה .

היהודים הם עם עקשן שמתמיד בעבודת האלילים והעבודה הזרה שבו. שאינה כתובה בחומש.

כי כל המסורת והפולחן היהודי הינו בעצם "עבודה זרה" של העמים האחרים שחיו בארץ ישראל ולא כתובים בתורת ישראל אפילו ברמז. אני יכול להוכיח זאת ע"י תרייג המצוות שבחלקם  שייך לעבודת הכהנים בבית המקדש, ורובם הינם "שיבוש מכוון (?)" של הכתוב בתורת ישראל .

לדוגמא :

בתורת ישראל אין כל חוק או מצווה המחייבת תפילות . אפילו לא פעם אחת ביום. שורש המילה תפילה, בא מהשורש ת.פ.ל . וכנ"ל גם התפילין.

מנהג התפילות הוא מנהג של "דת זרטוסטרא" הפרסית ששלטו בעם ישראל כ-300 שנים. המחייב את המאמינים להתפלל 5 פעמים ביום. אך היהודים צרפו את תפילות הבוקר כגון: תפילת השחר ותפילת שחרית לתפילה אחת . תפילת מנחה ותפילת ערבית תוך הפסקה קטנה בתפילה אחת. וקריאת שמע על המיטה בחצות. או לפני השינה. והרי לכם 5 תפילות.

אם שמת לב, השם "יהוה" מוזכר בתנ"ך כאלוהי ישראל כ-5784 פעמים.

השם "אדוני" מוזכר כאלוהים רק פעם אחת . כשאבימלך מלך גרר הפלישתי , קורא לו בשמו כאשר ראה אותו בחלום.

יש לזכור שהפלישתים הם בעצם בני העם המינאי שהוא חלק מעמי יוון. שם היה להם אל בשם "אדוניס" שהיה אל החקלאות. וגם של היוונים (המקדונים) שלטו כ-180 שנים בעם ישראל בתקופת בית שני.

כאמור אני יכול לתת עוד המון מצוות וחוקים יהודיים ואת מקורם האמיתי. שאינו מ"תורת ישראל" כולל תפילין ומזוזות .

עם ישראל שהיה בגדר "עם כבוש" לאורך 2500 השנים האחרונות, נסגר בתוך עצמו יותר ויותר. וסרב להכיר ב"גרים" שרצו להצטרף ליהדות. גם כאשר הם ראו בהתבוללות את הדבר הנורא ביותר.

אולם, הרבנים התעלמו מהכתוב בתורה לגבי הגיור החל על פי התורה על גברים בלבד. (ראה ספר שמות) בעוד שרבים בעם התחתנו עם נשים נכריות כמו אבות האומה ומלכיה .

"תורת ישראל" ציוותה עלינו את "אהבת הגר" , כמו את "ואהבת לרעך כמוך" ומדובר באהבת כל אדם עלי אדמות שנברא בצלם אלוהים ובדמותו.

לעומת ה"גויים" שאותם הגדירה היהדות כנחותים מבהמות. לכן על פי התורה , אסור לבהמה לעבוד בשבת, על פי היהודים "גוי של שבת" על פי ההלכה מותר.

תורת ישראל הכלילה את כל עם ישראל עם הגרים שנמצאים בין העם כי "תורה אחת היא לכם לאזרח ולגר". לעומת ההלכה היהודית האוסרת להציל את חייו של גוי בשבת. וכל שכן להכניסו לעם ישראל.

הביטחון של עם ישראל הוא בביטחון  ביהוה אלוהי ישראל ובאהבתו לעמו. בכדי שכולם יעשו כמוהו, והמטרה היא להרחיב את מעגל האהבה בין העמים . כי ... כשיש אהבה, אין שנאה. כשם שהאור מרחיק את החושך.

לעומת היהדות המתבדלת שכל העולם שנא בעבר ושונא בהווה. וכנראה יאהב לשנוא אותו גם בעתיד.

כן. הגיע הזמן להשתנות ולהתכונן לגאולה. הגיע הזמן להפסיק את מרחץ הדמים בנינו ובין "הערבים" . ונוכל כאמור לעשות זאת ע"י הגדלת מעגלי האהבה בין הבריות, יהודים וערבים כאחד.

אין הבדלים בנינו, אפילו לא הבדלי דם. הם לא בני דודינו, הם אחינו בשר מבשרינו  ודמם אדום כדמינו. הביטחון של מדינת ישראל והיהודים בעולם כולו קשור באהבתינו אליהם כאחים, כבני אדם שנבראו בצלם אלוהים ובדמותו כמונו.  

אדמת ארץ ישראל רוויה בדמם של מליוני יהודים, נוצרים ומוסלמים שחשבו שהם יכולים לשלוט בארץ באמצעות החרב ולמעשה מתו בה בחרב . כי כל המוציא את החרב מנדנה, מת כי נדקר בה.

עד מתי ישנאו יהודים ערבים ולהיפך. הגיע הזמן לשבור את מעגל האיבה . לעצור את זרם הדם הנשפך לשוא. כי אין לנו חיים אחרים. אין לנו ארץ אחרת.

אלוהים ציווה לנו את החיים, למה שנבחר במוות.

תורת ישראל אסרה "לתת את זרעך למולך" . המולך הוא כל מי שמצווה על בני אדם למות על קידוש..... (כל רעיון דתי או פוליטי שתבחרו) במקום להקדיש את החיים לאהבת אלוהים ואדם ככתוב "תמימים תהיו" .

רב כוחה של האהבה, מכוחה של המוות. רב כוחו של האור, מן כוחו של החושך, רב כוחם של המים מכוח האש. רבה כוחה של הסבלנות מן הפחז.

עמים רבים החזירו את החרב לנדנה לפני שנים רבות. בכך קיבלו העמים את עצמאותם לאחר עשרות שנים של מלחמות ושכול. עד שירד להם האסימון. שאין רווח לעם במלחמות, אלא רק לפוליטיקאים ואנשי דת. שהם הסכנה האמיתית לכל העמים.

בכבוד רב

שלום הלוי .

"בית הלויים"  יהדות על פי תורת יהוה לבני ישראל באהבה.

  Ber_halevyim@walla.com