מס' צפיות - 2157
דירוג ממוצע -
מידת הנדיבות כנגד שמיטת חובות
פרשת השבוע ראה
מאת: דוד דרומר 20/08/14 (16:37)

בעוד כחמישה שבועות תתחיל בעזרת ה' שנה חדשה, תשע"ה הבאה עלינו לטובה

שנה שעתידה להיות "שנת שמיטה". ההלכות הקשורות לשנת השמיטה רבות ומפורטות ותמיד כשאנו מעלים את נושא "שנת השמיטה" אנו מכוונים לאיסורי העבודה בקרקע וכל ענייני קדושת השנה השביעית שחלים על הפירות והירקות בשנה זו.

פרשת השבוע שלנו, פרשת "ראה", באה להזכיר וללמד אותנו הלכות חשובות אחרות בנושא שנת השמיטה: "מקץ שבע שנים תעשה שמיטה, וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה לה'" - אחת לשבע שנים, בשנת השמיטה, פוקעות ההלוואות והמלווים ישמטו מידם את חובות הלווים שחייבים להם, ולא יבואו אליהם בתביעה לכספם - זוהי שמיטת הכספים.

מצווה זו, ומצווה אחרת המופיעה בפרשה, מצוות מעשר עני, מיועדות לביעור האביונות מן הארץ.

התורה, בעזרת מצוות אלה, דואגת שבתוך אורח החיים של כל אחד מאיתנו תהיה מידת האצילות בענייני ממונות ומידת הנדיבות אל האדם הנצרך.

זוהי מידה גבוהה של מוסר וכשפחתו הדורות ונתמעטו הלבבות לא היה בכוחם של ישראל לעמוד במדרגה זו והיו בציבור שחששו להלוות כספים בזמן שלפני שנת השמיטה שמא ינצלו זאת הלווים וישמטו את חובם.

מתוך דאגה לאותם נצרכים בעם, שהיה חשש שלא יימצא מי שילווה להם, התקין הלל תקנה שבשנת השמיטה המלווה יכתוב שטר לבית דין ובו הוא מוסר להם את הלוואותיו וההלוואה שחייב האדם לבית דין אין השמיטה משמטת וכך ימשיכו לתת הלוואות גם טרם השמיטה. שטר זה נקרא "פרוזבול".

למרות תקנה זו, אנו רואים עד כמה מצוות שמיטת כספים מהווה שיעור גבוה במוסר. מצד אחד הטובה והחסד שגומל המלווה עם הלווה שהן גדולות מאוד ומצד שני השמיטה גורמת למלווה לטרדה גדולה שמא יאלץ לוותר על החוב גם אם הוא גבוה מאוד וניתן ללווה כמתנה גמורה ואפילו לא כצדקה.

לאור כל זה שידלה התורה את האדם בשתי דרכים כדי שיקיים את המצווה: מצד אחד היא אומרת לו שההשתמטות מהמצווה הזאת היא מעשה בלייעל ואין ראוי לו לאדם שיגיע למחשבה שכזו, ומצד שני גומלת איתו התורה ומבטיחה לו טובה וברכה אם  יקיים את המצווה..

שנזכה תמיד כולנו להיות בצד הנותן!

 

 

שבת שלום ומבורך!

 

תודות: לצחי מיכאלי

 

חוויית השבוע שלי      http://2all.co.il/web/Sites13/hy3/

 

 

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

הכותב הוא מנהל "אורי עוז הפקות"- מיזמים חינוכיים,קשרי קהילה ומשימות לאומיות. חבר בעמותות "רוח טובה" ו"החוויה היהודית",מנהל אתר אינטרנט בשם "תורה" כתובת האתר:www.torah.in/he1

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר