מצב המשק בחודשים האחרונים אינו יציב. פערים הנרשמים בין הערכות מוקדמות למדד המחירים לצרכן לעומת המדד בפועל לא מסייעים ליציבות.
לפי דה מרקר מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר אשר פורסם ביום חמישי הפתיע את האנליסטים כשרשם ירידה של 0.2%- לעומת הערכות מוקדמות שהיה לעלייה. בשנים האחרונות אף נרשמו מדדים חיוביים בחודש אוקטובר בטווחים הנעו בין 0.1% – 0.3%. גם בחודש שעבר, בספטמבר המדד היה נמוך מאשר ציפו 0.0% כאשר במקור דיברו על מדד גבוה יותר. חודש יוני סיפק ירידה של 0.3% לעומת הערכות שנעו בין0.0%-0.1%.
כלכלנים רבים מזהירים כי אין להסתמך על נתונים של חודש אחד. קיימת הרגשה כללית בציבור כי המשק נמצא בשנה האח בנדנדה של עליות מחירים ללא הפסקה לעומת נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים עליית מחירים.
מאז תחילת השנה מדד המחירים לצרכן רשם עלייה של 1.9% וצפויה ירידה בחודשים נובמבר ודצמבר של 0.1% בכל חודש. מדד 2012 יהיה 1.9%. מדד המחירים לצרכן עלה בשנה האחרונה ב1.8%. סטנלי פישר אמר כי כאשר הוא קובע ריבית במשק הוא חותר ליעד אינפלציה שנתי של 2.0%. נתוני המדד מראים כי בנק ישראל רושם הצלחה בתחום הזה.
התייקרות בשל עונות השנה
מזון ודיור הם רק חלק קטן ממדד המחירים לצרכן כחלק מסל התצרוכת של משק בית. אך אם נתרכז בשנה החולפת מדד המחירים צרכן רשם עלייה של 1.8% כאשר בזמן הזה מחירי המזון עלו בשיעור של 2.3%, מחירי הירקות והפירות רשמו עלייה של 12.1%, מחירי הדירות עלו ב2.2% ומחירי אחזקת דירה עלו בשיעור של למעלה מ6%. לעומת ירידה של 6.1% במחירי הלבשה והנעלה ואף ירידה של 2.5% בחינוך, תרבות והבידור.
מדד מחירי המזון עלה ב1.0%, מדד מחירי הפירות והירקות ירד ב2.4% מחירי הדיור ירד ב0.8%, מחירי אחזקת הדירה עלה ב0.2% מחירי הציוד לבית עלה ב0.3% ומדד השונות עלה ב0.3% מחירי הלימודים האקדמאים באוניברסיטאות והמכללות לשנת הלימודים הנוכחית עלו לעומת השנה שעברה ב2.2%.
בזמן שהתקשורת מתרכזת בעליות מחירים שמקוזזים על ידי ירידות מחירים שלא באים לידי ביטוי בתקשורת, כלומר מחירי הלבשה והנעלה עולים במידה ניכרת בגלל מעבר לאופנת חורף. בשנה האחרונה ספגו מעמד העשירון התחתון התייקרות גדולה יותר. בתקופה עלה מדד המחירים לחמישון התחתון בשיעור של 2.3%, אף יותר מהעלייה לכלל האוכלוסייה ועוד יותר מהעלייה לחמישון העליון.
הפרסומים של הלמ"ס בעלי אפקט על החלטות הריבית החודשיות של הוועדה בבנק ישראל. הורדת הריבית במשק משקפת את המעבר של מדיניות מוניטרית יותר של בנק ישראל.