ההיסטוריה של הביגוד אינה עתיקה כמו זאת של האנושות. בני האנוש שחיו על כדור הארץ שלנו היו במקור ערומים. אלה מהם שגרו באזורים בהם האקלים קר, נאלצו ליצור אמצעים כדי להגן על גופם מפני הקור, הרוח והגשם. לשמירה על חום גופם הם עטו על גופם עורות ופרוות בעלי חיים וכך נולד הביגוד. אומנם עברו עשרות אלפי שנים, עד שהאנשים גילו כיצד ניתן להפוך סיבים צמחיים לאריגים, אבל אפילו בתקופה שמשלבושיהם היו עדיין עשויים מעורות בעלי חיים, היה להם כבר עניין בצורתם, או אולי אומר גזרתם של מלבושים אלה. 

קיימות עדויות (למשל, פסלונים של נשים כבדות בשר, המכונים פסלוני 'ונוס', שנוצרו לפני כ-25,000 שנים ונמצאו באירופה), לפיהן גם אנשי תקופת האבן ניסו להפיק תועלת מהאילוץ שבשימוש בכיסוי גוף ורצו להיראות מושכים ככל האפשר. לנו החיים במאה ה-21 ייראה אולי מגוחך שהיצורים "הפרימיטיביים" הללו השתמשו במונחים כמו "לבוש יפה" או "אופנתי". יתכן, כי הם פשוט ניצלו את האפשרויות הגלומות בבגדים, כדי להדגיש תכונות גופניות חיוביות ולהסוות תכונות שליליות שלהם. הייתה לכך חשיבות, כי כידוע, ככל שאדם אטרקטיבי יותר, גדלים סיכויו למצוא בן זוג לרבייה. ככל הנראה כבר בתקופה הזאת קיים היה גם תכתיב חברתי לפרטים ולפריטים הנחשבים ל"נכונים", "ראויים" ו"יפים" ביותר בתחום הביגוד, מה גם, כי הלבוש העיד גם על מעמד חברתי, או מצב כלכלי (השניים לא בהכרח זהים).

איננו יודעים באיזה מידה גילו הגברים עניין באופנה בימים ההם, אך אם הם היו דומים לגברים של ימינו, יש להניח, כי את רובם, הנושא לא עניין בכלל. הגיוני יותר שהאופנה העסיקה את הנשים, הרי הן נחשבות לבנות המין היפה. מראהו של הגבר חשוב פחות מאשר ביצועיו, כושר מנהיגותו, יכולתו לפרנס ועוד תכונות כביכול גבריות, עבור הנשים תלויה יכולתן למשוך את הזכרים בראש וראשונה במראן המלבב. מראה זה מושג לא רק על ידי לבישת הבגדים המתאימים, אלא גם על ידי שיפור הנתונים הטבעיים שלהן בעזרת תכשיטים שונים, איפור, צביעה וקעקועה. זה היה נכון גם בתקופת האבן.

אין ספק, כי האופנה נחשבה למותרות בימים ההם - אפילו יותר מאשר בימינו - כי כל אדם יצר במו ידיו את המלבושים שלבש לעורו, אך האנשים עשו כמיטב יכולתם כדי להתאימם לאפשרויותיהם. הניאנדרטליים למדו לעבד את העורות ששימשו אותם להכנת בגדיהם, כיוון שבמהירה גילו שעורות לא מעובדים מסריחים ונוטים להירקב. למעשה, עיבוד עור הוא מן העיסוקים העתיקים ביותר הידועים בתולדות האנושות.

האדם הקדמון לא יכול היה לרענן את המלתחה שלו בכל עונה ובוודאי לא יכול היה להרשות לעצמו להחזיק במספר תלבושות שונות, אבל כנראה הפיק הנאה מלבוש אופנתי באותה מידה כמו שאנו מפיקים בימינו.