אין ספק שמערכת הבחירות הנוכחית משעממת מאוד את מפלגת השלטון הליכוד-ביתנו אשר תוקפת תחת כל עץ רענן מי שמעז למתוח עליה ביקורת ,או לחילופין לא למלא את מבוקשה.
תחילה חבטו חברי-הכנסת יריב לוין ,אופיר אקוניס, ודני דנון בתשעת שופטי בית-המשפט העליון על כך שלא פסלו את חברת-הכנסת חנין זועבי מסיעת בל"ד מלוץ בבחירות הקרובות, ולאחר מכן חבטו בנשיא פרס אשר הביע דעתו אודות ניהול תהליך השלום בין ישראל לפלסתינים
אין ספק שמערכת הבחירות הנוכחית משעממת מאוד את מפלגת השלטון הליכוד-ביתנו אשר תוקפת תחת כל עץ רענן מי שמעז למתוח עליה ביקורת ,או לחילופין לא למלא את מבוקשה.
תחילה חבטו חברי-הכנסת יריב לוין ,אופיר אקוניס, ודני דנון בתשעת שופטי בית-המשפט העליון על כך שלא פסלו את חברת-הכנסת חנין זועבי מסיעת בל"ד מלוץ בבחירות הקרובות, ולאחר מכן חבטו בנשיא פרס אשר הביע דעתו אודות ניהול תהליך השלום בין ישראל לפלסתינים.
הסבר לגבי המתרחש
1: לפני מספר שבועות, התבקש הנשיא פרס על ידי מנכ"ל משרד החוץ לארח את השגרירים הישראלים במשכנו, ולשאת בפניהם הרצאה מדינית, וכן,להשיב על שאלות בנושא המדיני.
פרס נענה בחפץ לב. המפגש נקבע להיום.
במפגש התייצב הנשיא פרס ופירט באוזני הדיפלומטים את משנתו הידועה והמוכרת, אפילו המעט מייגעת חייבים לומר: "אבו מאזן הוא פרטנר, הוא נגד טרור, הוא בעד שלום, הוא בעד שתי מדינות".
חברי מפלגת השלטון היו בהלם,איך מעז מי שכונה בעבר ע"י יצחק רבין המנוח "חתרן בלתי נלאה" לחתור שוב נגד ממשלת ישראל.
יכול להיות שהם ציפו שפרס ידקלם את מסרי הקמפיין של ארתור פינקלשטיין,אחרת קשה להבין את התגובה שהנפיק השר גלעד ארדן המכהן כיו"ר מטה ההסברה של הליכוד כאשר אמר כי"פרס מנותק מעמדות הציבור".
בניגוד לאחרים אני סבור שהבחירות עדיין לא סגורות וניתן לנצח את נתניהו בעזרת קמפיין חברתי-כללי נבון.
2: בנוגע לבית-המשפט העליון אני סבור כי בית-המשפט טעה כשלא פסל את מועמדותם של החכ"ים הערביים חנין זועבי, ג'מאל זחאלקה ,אחמד טיבי ,וטאלב א' סאנע.
לא רק שאנשים אלה אינם מייצגים את המגזר הערבי (כפי שהם טוענים תחת כל עץ רענן) אלא הם מזדהים עם כאבם של הפלסטינים,ובמדינה מתוקנת אדם אשר שולל את קיומה של המדינה בה הוא חי ,לא זכאי להבחר לבית המחוקקים של אותה מדינה.
בית-המשפט רצה לצאת נאור וליברלי ולכן אישר החלטה זה ,אך אם הוא היה חושב מעט בנושא "דמוקרטיה מתגוננת" הוא היה מגיע למסקנה זו שהצגתי בפסקה הקודמת.
צריך להתעמת עם הליכוד על עמדותיו (דבר אשר לא נעשה עד כה) אך גם להכיר בצדקתו כאשר הדבר קורה.