מס' צפיות - 133
דירוג ממוצע -
לילה לבן
מאת: אברי שחם 29/06/12 (18:15)

אתמול השתתפנו - אשתי, אני ואורחת מחו"ל - בכמה מאירועי הלילה הלבן בת"א. אני תומך בתנועה למען הצדק החברתי ומגנה בחריפות את אלימות פקחי העירייה והמשטרה נגד המפגינים, אבל העדפתי לא לוותר על אירועי ליל אמש. אחת ממטרות התנועה למען הצדק החברתי היא, כי התרבות לא תהייה נגישה לעשירים בלבד והלילה הלבן מיועד דווקא לאותן השכבות, אשר על זכויותיהן מנסה התנועה להגן. רוב האירועים היו חינם אין כסף וגם אלה שצריך היה לשלם עבורן, היו במחיר השווה לכל נפש.

תחילה הלכנו למתחם התחנה. נהג המונית עמו הגענו למקום, לא ידע תחילה לאיזה תחנה אנו מתכוונים ("תחנת ארלוזורוב?") וכשהסברתי לו את מבוקשי, קרא למתחם 'תחנת שוק'. הייתה מידה רבה של צדק בכינוי שלו. המקום שופץ בצורה יפה, אבל יש לו ערך תיירותי מועט. מצויים בו בעיקר חנויות יוקרה ומספר בתי-קפה. איש לא דאג למשל לרהט כראוי בספסלים מהתקופה ולהאיר את פנים קרון הרכבת שהוצב באתר והילדים הנדחפים כדי להיכנס אליו, יוצאים כעבור שנייה מאוכזבים מהחשיכה השוררת בפנים.   

עם זאת, אתמול בלילה הוצבה במקום במה ומולה שורות-שורות של כיסאות פלסטיק. הכיסאות נקשרו זו לזו בחוטים בצפיפות רבה, עד שאדם היושב על אחד מהם, לא יכול  להימנע מלגעת בגופו של היושב לידו. כמה צופים בעלי יוזמה, מצאו סכין, חתכו את החוטים ויצרו מרווח-מה בין הכסאות.

האירוע החל בשעה 21.00, ואחרי דברי פתיחה הקצרים של יענק'לה מנדל מטעם העירייה, הבמה עברה לרשות תזמורתם של האחים עוזי וחיים אסנר. הם ארחו את דורית ראובני (רעייתו של יענק'לה) ששרה כמה שירים יפים מהרפרטואר שלה וקצת מאוחר יותר גם את בתם של בני הזוג, מור, זמרת בלדות מוכשרת בזכות עצמה. מופע משפחתי, אפשר לומר.

מבחינתי החלק המהנה ביותר היה השירה בציבור. כרגיל, הוקרנו מילות השירים מעל מסך. רוב הקהל השתתף בשירה, ליווה במחיאות כפיים קצובות את השירים ולמרות הערב החם, התמוגג מנחת מהשירים הישנים. איך כתבתי באחת מרשימותיי? "כאשר אנו שרים יחדיו עם אנשים אחרים - גם זרים מוחלטים - אנו מרגישים כלפיהם תחושה חזקה של קשר רגשי. אנשים ששרים ביחד, מוצאים לעתים קרובות, כי החוויה היא משמעותית, ממריצה ומרעננת והם יוצאים מהשירה בצוותא עם תקווה, רוממות רוח ותחושת שייכות, לכידות". אורחתנו הייתה מלאת התפעלות, בארצה לא מוכר מנהג יפה זה.

מכאן עברנו למרכז סוזן דלל, טיול קצר בסל הכול, שם התקיימה משעה 22.00 סדנת הרקדה בזוגות, שורות וקבוצות, "לצלילי מוזיקה אירית חיה עם הרכב מלהקת 'בריאוס', בשילוב רקדנים מלהקת 'טריקוטרה', הלהקה הייצוגית של האקדמיה הישראלית לריקוד אירי" (ציטוט מ'עכבר העיר').

לא אשלה אתכם, לא רקדנו, אבל נהנינו להתבונן ברקדנים הווירטואוזיים על הבמה וההמונים שניסו את כוחם בריקודי-עם איריים. היו גם מופעי צד קטנים וחמודים, כמו זוגות ושלישייה מרקדני להקות סוזן דלל, שהציגו מקצת מאומנותם, בעוד נערה עוברת בין הקהל ומחלקת עלון פרסומת להופעתם המלאה. צורת פרסום מקורית ומעיינת: אדם שאחז בידו מצלמת-ווידאו, הקרין קטעים מהופעה על גבה החשוף של נערה, הנעה באיטיות לקצב המוזיקה.

במקום הייתה גם רקדנית בטן יפיפייה ומשלהבת שהפליאה אותנו, שאיננו מחסידי הריקוד המזרחי. לפתע התקרבה אליי ובמרחק סנטימטרים אחדים התפתלה, נענעה את חמודותיה בחושניות רבה. הייתי אמור להגיב בצורה כלשהי, אבל הפתיעה אותי כל-כך, שרק עמדתי שם כבול עץ. סלחי לי חמודה! 

עתה הגיעה תורה של האטרקציה העיקרית של הלילה ושמנו את פעמינו למשכן לאמוניות הבה בשד' שאול המלך. באופרה הישראלית התקיים החל מחצות קונצרט בו ביצעו סולנים להיטים מאופרות אהובות ומוכרות, אופרטות ומחזות זמר.

האולם היה כמעט מלא ועל הבמה הופיעו לעתים עד 14 זמרים, אשר הפליאו בזמרתם. בתכנית היו: "אריות מתוך "לה טרוויאטה", "ריגולטו", "נישואי פיגרו", "חליל הקסם", "דון ג'ובני" "שיקוי האהבה", "סיפורי הופמן", וכן אופרטות כמו "העטלף" " והאלמנה העליזה" ומחזות הזמר "סיפור הפרברים", "פנטום האופרה", "גבירתי הנאווה", "פורגי ובס" ועוד" (ציטוט מ'עכבר העיר'). חידוש מרענן היה, שלעתים בוצעה אריה ידועה - מכרמן למשל - על-ידי סוללה של זמרות )בהן אחת, ג'יניג'ית במראה ובאופייה, בהריון מתקדם). כל אחת שרה קטע ולקראת הסיום הן שרו במקהלה עליזה. בין הסולנים היו רק שני גברים. בעינינו נשא במיוחד חן זמר הטנור גיא מנהיים, שאינו רק זמר מציון, כי אם גם קומיקאי מוכשר, כפי שהדגים כשהופיע בתפקיד המשרת מתוך "סיפורי הופמן".

הנקודה היחידה שפגמה במקצת בהנאתנו: עבור אורחתנו מיזוג האוויר הישראלי של בית האופרה, היה קר מדי. הצעתי לה לעזוב מוקדם יותר, אבל היא סירבה.  בסך הכול, למרות שרעדה מקור, נהנתה. בפעם הבאה נביא צעיף.

את הקונצרט הנחה בצורה מקצועית ומרתקת מיכאל אייזנשטדט, אשר הסביר כל אופרה ממנה נלקחו האריות ואף סיפק רקע לתקופה בה היא נכתבה ועל אישיותו של מחברה. הקהל נשאר ברובו ישוב במקומו עד שעה שלוש בבוקר והתפזר רק אחר מחיאות כפיים ארוכות, בהן הודה לאומנים על עבודתם.

הכותב הוא ישראלי נשוי, שלושה ילדים, שישה נכדים. עוסק בעריכה וכתיבה טכנית לפרנסתו ובכתיבה יוצרת ותרגום בעברית, אנגלית והונגרית וגלישה באינטרנט להנאתו. גר בת"א וגאה להימנות על חברי מרץ.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר