15 יוני 2012

כך יעשה לאיש

אפשר ויהיה זה קול בודד, אך הכרחי.  אנו מסרבים לעשות שקר בנפשנו ולהתרגש מהענקת "מדליית החרות הנשיאותית" מצד הנשיא אובמה לנשיא מדינת ישראל שמעון פרס.

בכל ההמולה התקשורתית האופפת את הענקת המדליה לא נישאלה שאלה מהותית אחת המתבקשת מאליה...מה קרה כעת שהמדליה הכבודה מחולקת דווקא כעת ודווקא לשמעון פרס דווקא בידי הנשיא אובמה?  ההסברים המצומקים אשר סיפק אובמה לכך נותרו נילעגים,  אין למעשה לאיש במדינת ישראל מושג מה קרה שם ומדוע קרה.

אנו במאמרינו מאז כשנה ומחצה, עוד בשנת 2010 סיפקנו הסבר לקשרים המיוחדים של פרס ואובמה,הסבר וקשרים אשר חייבים להזעיק כל דעת בר דעת במקומותינו.

הבה ונזכיר נשכחות.  בשנת נשיאותו הראשונה של אובמה, 2010 (ושנת ראשות הממשלה הראשונה של בנימין נתניהו) עלו נתניהו ואובמה על מסלול התנגשות אישי ולאומי באורח חד ונחרץ.  חוסר האמפתיה ואף התעוב אשר שרר בין שני האישים היה בולט וזאת קרה על רקע מדיניותה ה"ימנית" של ממשלת נתנהו אשר לא עלתה בקנה אחד עם מדינותה "השמאלנית" של ממשל אובמה בכל הנוגע להסכם השלום עם הפלשתינים דהיינו העמדת "שטחים תמורת שלום" כנוסחה העיקרית בבסיס המשא ומתן עמם בתמיכת הממשל האמריקני..

אנו נזכיר נשכחות מוקדמות יותר.  בשנת  2009 , לאור עדותו המפורשת בכתב ובצליל של יוסי ביילין אשר סיפר כי משלחת "יוזמת ג'נבה" בראשותו יחדיו עם אנשי "שלום עכשיו" סניף ארה"ב, שהו כחצי שנה בארה"ב, עסוקים בדיונים מרתונים, בתאומים ובסיכומים לגבי יוזמות מאולצות וכפויות של ממשל אובמה העתיד (לתקוותם) להיבחר, על ממשלת ישראל אשר הערכות שונות קבעו כי נתניהו "הימני" הינו בעל סיכויים טובים להבחר בה.

כלומר, כאשר עלה אובמה לשלטון בארה"ב, הוא ויועציו, היהודונים רם עימנול ואלכס אקסלרוד היו מתואמים לגבי כפיית הסדר שלום על מדינת  ישראל לפי מתווה יוסי ביילין וארגן "שלום עכשיו", הסדר שמדינת ישראל לא חפצה ויכולה היתה לעמוד בו.

את אשר יגורו הללו קרה.  נתניהו בראש גוש הימין אכן ניבחר והתוכניות נהפכו על פיהן.  נתניהו בתרגילים פוליטים שונים (כולל הכרזת שתי מדינות לשני עמים-לרצות לכאורה את אובמה), בלם את כוונות ההסדר בכפיה של אובמה ועוזריו בשמאל הישראלי הרדיקלי.

זה הינו הרקע להתרחשויות המזעזעות אשר ארעו לאחר מכן ונעלמו כליל מתשומת ליבו של הציבור הישראלי, בעיקר משום שכשלו. הדברים הנאמרים להלן אינם ממוסמכים (אין גם סיכוי שיהיו כאלו) אך מקורותינו אשר אין ביכולתנו לחשפם והמקורבים להשתלשלות הענינים באורח בילתי אמצעי, עומדים על האוטנטיות שלהם.

באביב 2010 זומנו שימון פרסקי וציפק'ה שפיצר (לאור מעשיהם כך גם שמותיהם), לבית הלבן ולמשרד החוץ האמריקני לארבע פגישות תאום אשר קבעו את התהליך בו תסולק באורח פרלמנטרי-לעומתי ממשלתו הימנית של נתניהו ותעלה לשילטון ממשלת שמאל עד שמאלח רדיקלי בניצוחה של ציפק'ה שפיצר ובתמיכתו המלאה (המוסרית?) של שימון פרס כמנטור הראשי שלכל מעשה הפוטש המתוכנן.

שנזכיר, פרסקי היה והינו נשיא מדינת ישראל ושפיצר היתה יושב ראש האופוזיציה לנתנהו בכנסת.  שנזכיר עוד...יועציו של אובמה שיכנעוהו מיד עם בחירתו לכהונה הראשונה בבית הלבן כי אם ברצונו להיבחר לתקופת כהונה שניה עליו להתחיל ולעמול על כך מיד עם הבחרו לראשונה.  כיעד מבטיח לכאורה ניבחר הסכם השלום בין ישראל לפלשתינים אשר כך הובטח לאובמה יביאו בסערה לכהונתו השניה בבית הלבן.  מיד ניראה כי לא רק ישראל והשינויים בה היו על הפרק אלא ישראל במסגרת כלל השנויים במזה"ת המכונה "האביב הערבי" הם שהיו על המדוכה.

עם חזרתם של פרסקי את שפיצר בקיץ 2010 לישראל לאחר התדריכים המפורטים והוראות ההפעלה שקיבלו מיהודוני אובמה ואובמה עצמו (כולל תאומים הדוקים עם "הקרן לישראל חדשה" והארגון האנטי ישראלי ויהודי "ג'יי-סטריט"), החלו פרסקי ושפיצר במסע שתדלנות פוליטי אצל מרבית חברי הכנסת אשר הוזמנו להצטרף למסע הפוטש הפרלמנטרי כנגד ממשלתו הניבחרת כדין של בנימין נתניהו.  למי שיאמץ זכרונו ויעלעל בידיעות התקשורת מאותם זמנים, ימצא כי בית הנשיא הפך באותה תקופה לתחנת רכבת פרלמנטרית אשר בה ניסה פרס לשכנע אישים שונים להצטרף לגוש שמאל ולבצע מהפך שלטוני.  שפיצר מצידה עשתה בדיוק כדבר הזה באמצעיה היא ממקומה בראשות האופוזיציה.

כל הפעילות האנטי ממשלתית הזו לא נעלמה מעיני נתניהו אשר הוא ונאמניו עמדו בפרץ ומנעו את זליגת חברי הכנסת מגוש הימין לעבר גוש השמאל.  הפוטש הפרלמנטרי-הלעומתי הראשון ניכשל כישלון חרוץ.

אלא שהקושרים בראשות אובמה והילארי קלינטון (בעידוד בעלה "השובב"), לא אמרו נואש ונקטו באמצעים מתוחכמים מונים רבים בפעם השניה.  הדברים משתלבים במסעו של ממשל אובמה (לא של העם האמריקני), למסעות הפיכות פרלמנטריות אזרחיות באמצעות אירגוני הפיכה משומנים היטה בכספים אדירים בידי הבנקאים הבינלאומים של אירגוני "הסדר העולמי החדש." עליהם נימנה כמובן אובמה  לא רק ישראל נחשבה לאבן נגף העומדת בפני הפיכת המזרח התיכון ל"מזרח תיכון חדש", גם מדינות ערביות נוספות ניכללו באותה קטגוריה והמדובר הוא בתוניסיה, לוב, מצרים, תימן עיראק (אשר כבר עברה את המהפכה השלטונית) ואכן כן ישראל.  באורח קטגורי נותרו איראן וסוריה מחוץ למעגל פעילות מהפכנית זו.  לא נעסוק בסיבות לכך כאן אך המסקנות הנובעות מכך מזעזעות (על כך בפעם אחרת).

חבורת הבנקאים הבינלאומים השולטת באירגוני "הסדר העולמי החדש", על זרועותיה הפיננסיות האדירות בעולם ועל יחידות שרותי המודיעין שלרשותם (כגון ה-סי.אי.איי. ואירגוני המודיעין של האיחוד האירופי) יצרו מנגנון הפיכות עולמי אשר בראשו ניצב המליארדר האוטו-אנטישמי, הקאפו, ג'ורג' סורוס (אשר הקים את ג'יי-סטריט לשם הפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה), אך חשוב יותר, סורוס הקים את אירגון "אוטפור" בבלקן אשר פיתח את התאוריות התומכות בהתקוממות עממית כ"לחץ מלמטה" המתואם עם פעולות תמיכה כספיות ופוליטיות כ"לחץ מלמעלה" על מנת לבצע הפיכות שרשרת במדינות אשר סומנו מלמפרע לכך.  מדיניות זו הינה בסיסה של תורת המהפכנות של אירגוני "הסדר העולמי החדש" בדיצתם ליצירת ממשלה עולמית אחת אוטופית, אוניברסלית, תוך "צמצום" דהיינו, הכחדת אוכלוסיית העולם הקיימת ב- 80% (ל- מליארד אחד של אומת עבדים עולמית בעבור חונטה שלטת טוטליטרית)

נישמע הזוי?  ומה באשר ל"חבר הלאומים", "אירגון האומות המאוחדות", "נאט"ו", "האיחוד האירופי", "אירגון הסחר לצפון אמריקה", "הבנק העולמי", "בית הדין הבינלאומי בהאג", הפיכות "האביב הערבי" ועוד ועוד....כולם עד אחד יצירי רוחם וכספם של אנשי הסדר העולמי החדש.  בעוד אנו מנמנמים הם פועלים ללא לאות ליישום חזונם המטורף.  למותר לציין כי שימון פרסקי הינו חבר וותיק ב- סי,אפ,אר, ובילדרברג -אירגוני הדגל של "הסדר".

כך נולדו המחאות העממיות בארצות ערב וכך קמה, הודרכה, נידחפה ומומנה המחאה החברתית במדינת ישראל.  התרוצים להתפרצות "החברתית" לכאורה מצוצים מהאצבע, הסיבה העיקרית והיחידה היא הפיכת השלטון, "פוטש" לכל דבר וענין באמצעי "לחץ מלמטה".  אין כמובן לבוא בטענות ל"חיילים", ל"אידיוטים המועילים" אשר בבלי משים שרתו ומשרתים מטרות אופל פסולות בעודם מאמינים כי הינם משרצים "צדק חברתי", בעוד מנהיגיהם, המודעים היטב לאשר הם מעוללים, מושכים את כולנו באפנו על מנת ליצור כאוס חברתי, אשר יוביל לכאוס שלטוני, אשר יוביל להפיכה שלטונית אשר תעלה גורמים שמאל קומוניסטים רדיקלים לשלטון ותסגיר את המדינה לידי צורריה. 

הבה ונזכיר נישכחות למי שכבר שכח...מעורבותה של מפלגת קדימה (ציפק'ה שפיצר) וחברי הכנסת מ"קדימה" בכל המהלכים אשר הובילו ותמכו ב"מחאה החברתית" כולל תאום מדוקדק של חברי הכנסת מקדימה עם אירגון ג'יי-סטריט ערב הפגנות המחאה החברתית.  משך כל זמן זה דירבן ותמך מאחורי הקלעים "נשיא השמאל הרדיקלי במדינת ישראל" הוא שימון פרסקי בכל המהלכים ובתאום בינהם.  גם הפעם, בלם נתניהו את מגמת "הפוטש" באמצעים שונים והעיקרי בינהם היה וועדת טרכטנברג ליישום מסקנות המחאה.  כמובן שמנהיגי המוחים יצאו ואין-תאוותם בידם.  הם לא היו מעונינים כלל בטרכטנברג ושאר הירקות הכלכליים, הם היו מעונינים בהחלפת השלטון, "במדינת כל אזרחיה הפלשתינים" ותאוותם זו לא עלתה בידיהם.

ולכן, מתוכנן לקיץ 2012 מהלך הפוטש השלישי.  גם הפעם שונתה אסטרטגיה.  את מקומו של אובמה בייזום ניסיון הפוטש הבא במדינת ישראל (עסוק בבחירתו לקדנציה השניה), תופס הנשיא לשעבר ביל קלינטון ו"היוזמה לעוררות עולמית" שלו.  באירגוני הסדר העולמי החדש יצאו מאוכזבים מעט מ"האביב בערבי" וכשלונו בפרט בישראל.  המהפכות הערביות לא יצרו את הכאוס המקווה אשר יביא את המנהיגים הערבים המקומיים לדרוש התערבות בילאומית (כפי שגורסת התאוריה המהפכנית של "הסדר").  במקום אחד, בלוב, גרמה ההתערבות הבילאומית יותר נזק מתועלת בכך שהקימה על הקהיליה הבינלאומית את סין ורוסיה השקולות כיום בעוצמתן למרבית גוש מדינות המערב וגורמות צרות  צרורות בנושאי איראן וסוריה.

קליטון ו"העוררות העולמית" שלו ניקבע כאירגון גג המאחד בתוכו את כל האירגונים העמלים ליזום מהפכות ברחבי העולם (לפי עדות מוקלטת ומצולמת של ראשי "אוטפור" אשר קדם למנהיגות קלינטון, המדובר כיום ב-50 מדינות שונות מרחבי העולם הנימצאות בתהליכים שונים של הפיכה שלטונית).

בסגרת זו זומנו מנהיגים "מהפכנים" מכל הארצות אשר הפיכות משטריהם עומדים על הפרק.  מישראל זומנו לארה"ב לדיונים ולסיכומים באשר ל"מחאת" קיץ 2012 כל מנהיגי המחאה החברתית הישראלים מקיץ 2011.  ושוב מאחורי הקלעים ניצב המנטור הישראלי, נשיאו של שבריר העם ודוחף ומדרבן בחתרנטות בלתי נילאית הלא הוא שימון פרסקי.

אין גם לתמוה מדוע מהללת ומשבחת התקשורת הישראלית ומעלה על נס את הענקת המדליה לפרסקי.  התקשורת הישראלית בחלקה הניכר פועלת בדיוק כפי שפרסקי פועל דהיינו, משרתת את אותם אדונים תמורת בצע כסף ושווה ערכו.  בהללם את הענקת המדליה מגינה התקשורת הישראל על עצמה ועל מקורות שלמוניה ותקבוליה מהפריצים מארצות הים באיחוד האירופי ואירגונים אמריקנים אנטישמים ואוטו-אנטישמים.

לאור מיקרא הדברים לעיל, דומני כי לא יהיה אי-מי אשר ישאל כעת מדוע זה כובד פרסקי "במדליית החרות" דווקא בימים אלו, דווקא כעת (וזאת למעט ההון הפוליטי הפנים יהודי-אמריקני עבור אובמה).  הענקת מדליית החרות לשימון מבטא את הכרת תודתו של אובמה למשרתו הנרצע פרסקי ועידודו באשר לנסיונות ההפיכה שכבר ארעו ועוד יבואו עלינו לרעה.   מדלית החרות האמריקנית הלזו מבטאת את השאיפה של "החוסיין" להשיג את ההפך מחרות לתושבי ישראל, לשעבדם עוד יותר לממשל האמריקני ובאמצעותו לאירגוני "הסדר העולמי החדש", תוך חורבן מדינת הלאום של העם היהודי בציון.

אהרון רול

amroll@sympatico.ca