השבוע לפני חמש שנים הלכה לעולמה שושנה דמארי אשר בקולה החם והאוהב רגשה המוני בני-אדם.
שושנה דמארי הייתה זמרית ושחקנית ישראלית אשר זכתה לכינוי "מלכת הזמר העברי",וכן היא כלת פרס ישראל.
ביוגרפיה
שושנה דמארי נולדה ב23 במרץ 1923 בעיר דמאר שבתימן.
היא הייתה בת הזקונים במשפחה של חמישה ילדים.
ב1925 עלתה משפחתה לישראל מנמל עדן והתיישבה בראשון-לציון.
בתחילה ליוותה את אמה הזמרת בשירה ובנגינה על גבי תוף מרים ,אך בשנת 1934 בעקבות המלצתו של אחיה סעדיה לוהקה שושנה כשחקנית במחזמר "שולמית".
באוגוסט 1938 הופיעה דמארי לראשונה ברדיו ירושלים כאשר היא שרה משיריו של המשורר הלאומי של תימן רבי שלום שבזי.
בהיותה בת-16 השתתפה דמארי בקונצרט הבכורה שלה כאשר היא מלוה בפסנתר ע"י המלחין נחום נרדי.
בפברואר 1940 התחתנה דמארי עם שלמה בושמי אשר שימש כסוכנה (לשניים נולדה בת בשם נאווה).
דמארי הקפידה לשמור על סגנון לבוש מיוחד וכן היא הוזמנה להופיע בפני קהילות יהודיות.
שושנה דמארי נפטרה ב14 בפברואר 2006 כאשר היא בת-83 לאחר דלקת ראות קשה.
שושה ימים לאחר מותה נערך לה טקס אשכבה חגיגי ברחבת תיאטרון ה"קאמרי" ,והיא נקברה בבית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור בתל-אביב.
קריירה מקצועית
דמארי החלה את הקריירה בגיל 16 עת הופיעה דמארי במחזה "שולמית" וכן במופעים שונים.
אך הקריירה שלה נסקה כאשר הצטרפה ב1943 בתיאטרון "לי לה לו" שאת פזמוניו כתב נתן אלתרמן ,והמעבד המוזיקאלי משה וילנסקי.
בשנת 1946 בצעה דמארי את השיר שיהפוך לסימן היכר שלה "כלניות" שלמרות שנכתב כשיר טבע נתפס כשיר מחאה כנגד הקצינים הבריטים שכונו "כלניות".
בעת מלחמת העצמאות שרה דמארי אשר ביטאו את רוח התקופה כגון:"הקרב האחרון","בת-שבע" .
בשנת 1948 יצא אלבומה הראשון של דמארי בשם "כלניות".
בשנות החמישים החלה דמארי לעבוד צמוד עם משה וילנסקי .
שיתוף פעולה זה הוליד שירים רבים כגון: "הרועה הקטנה מן הגיא" למילותיו של רפאל אליעז, "מול הר סיני" ובלדה על מעין וים למילותיו של יחיאל מוהר.
בשנת 1962 עקרה דמארי לארצות-הברית שם הופיעה בפני קהל יהודי.
היא שיחקה בסרטים "גבעה 24 אינה עונה" (1956) ו"באין מולדת" אשר תיאר את סיפור עלייתה של משפחתה לארץ מתימן.
בשנת 1972 הופיעה דמארי בפעם הראשונה והאחרונה בפסטיבל הזמר עם השיר "אדם לאדם".
לאחר שנים רבות בהן לא הופיעה נענתה דמארי לבצע את שירם של אהוד מנור ובעז שרעבי "לשיר אתך" לצידו של שרעבי ב1987.
ב1988 זכתה דמארי בפרס ישראל והוציאה באותה שנה את אלבומה "אור" שעיבד מתי כספי.
באלבום הופיע השיר "עדיין כאן" אשר נכתב ע"י אהוד מנור לזכר בעלה המנוח.
לכבוד זכייתה של דמארי בפרס ישראל כתב לה המשורר דודו ברק את השיר "עגילי דמאר" אותו בצעה הזמרת ירדנה ארזי.
לאחר ששוב מיעטה להופיע הצליח המוסיקאי והיוצר עידן רייכל להופיע עמו וכן לשיר שני שירים מאלבומו "ממעמקים" שיצא באותה שנה.