ביקורת מופע מוזיקלי: שירת העצבים, צוותא

מאת חיים נוי

"שירת העצבים" היא מופע מוזיקלי, סאטירי, הנובר בחיי החברה הישראלית , מבלי לחוס על אף ערך או פרה קדושה, קולח ומבדר. שש זמרות -שחקניות כישרוניות, הופכות את ערב הקברט המושחז לבידור המצליף בלי רחמים על המתרחש בארצנו, תוך שימוש בטקסטים ביקורתיים להחריד המולבשים על לחנים ושירים ידועים.

אפרים סידון כתב את המילים לקברט המוזיקלי. בכל ערב חדש שבו מועלה המופע, בצוותא ובכל הארץ, מתווספים קטעי סאטירה חדשים בהתאם להתרחשויות הפוליטיות או החברתיות בארץ.

דניאלה מיכאלי אחראית לבימוי, העריכה והכוריאוגרפיה המצוינת של המופע.

ההעמדה, למשל, של שיר הפתיחה, המדמה שירה בציבור בלווי מקהלה, בסגנון הגבעתרון, היא ייחודית ומבריקה. סיום-לא סיום לשיר והבנות מתרוצצות בצורה מבדחת למדי. קטעים נוספים עוסקים בבעיית העובדים הזרים, מצוקת האשפוז ואפילו בעיית פקקי התנועה שקורמת עור ושירה בדמותה של שושנה דמארי השרה את באב אל פקק.

שירת העצבים זכה בתואר הצגת הבידור של השנה (2008) במסגרת פרס התיאטרון הישראלי והוא בהחלט מהווה מופע סאטירי מוזיקלי חד ונוקב , המספר את סיפורה של ישראל שנות האלפיים, בלי הנחות.

שש שחקניות-זמרות מגישות את הערב המהנה למדי וכל אחת מהן כישרונית בזכות עצמה. ישנם קטעים מוצלחים יותר ומוצלחים פחות, אבל המופע הוא קולח, אין בו רגע דל. לא כל שיר ממצה את עצמו ואת הבעיה החברתית שבה הוא עוסק, אך בסך הכול, מדובר בערב מצחיק ומבדר.

הבנות שהחלו דרכן כאלמוניות למדי בשדה התיאטרון והמוזיקה , מפגינות קלות רגליים וצחות גרון.

עדי נוי מפגינה יכולת מצוינת של שירה ומשחק, תנועה והומור. היא מחליפה דמויות בקלילות ובין השאר עובדת זרה מהפיליפינים, חתולת אשפתות ועוד . עדי היא בעלת כישרון ווקלי נהדר, שחקנית בכל רמ"ח אבריה ובעלת קצב ותנועה מקסימים.

אורית זפרן מרגשת כילד מורעב, מטיפת הדור, ועוד דמויות ססגוניות, בכישרון נמרץ.

אפרת מילוא מיטיבה לגלם מריונטה, אישה מוכה, והיא בעלת יכולת מימיקה והבעה טובים מאוד.

מורן ארביב-גנס, מגלמת את הזקנה מהפרוזדור בבית החולים, פועל ערבי ועוד פרצופים משולי החברה. יש לה יכולת קומית ומשחק נהדר.

קרן אור קיציס, מפליאה כמפעילת תיאטרון הבובות של החיים ומגישה את סיפורה של האישה הנדכאת. יש לה כישרון מוזיקלי ומשחק משובח.

שיפי אלוני מגלמת להפליא את שושנה דמארי בשיר אודות מכת פקקי התנועה ההופך במופע לבאב אל פקק. היא קומיקאית ושחקנית רבגונית נפלאה.

את המופע מלווה הפסנתרנית עדי דויטש, שמצטרפת במספר קטעים לדו שיח עם הקהל בצורה מבדחת . עדי גם אחראית לעיבודים המוזיקליים ביחד עם רפי קדישזון.

שירת העצבים היא מופע מוזיקלי סאטירי, קטן וקומפקטי, אין מדובר ביצירת מופת נלהבת, אך בהחלט זהו ערב מבדר המאלץ אותנו להעיף עוד מבט על המתחולל סביבנו.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל ipa, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.