אין ספק שהשבוע הזה עמד בפני פתיחת העונה השביעית של תוכנית הבידור "ארץ נהדרת".

זה החל במערכון סאטירי הזוי מעט שבו מתנחלים חוטפים חייל ודורשים כופר (פראפרזה על גלעד שליט אולי)תמורתו.

אין ספק שצריך הרבה אומץ כדי לפתוח במערכון אשר פוגע בעצבים החשופים של החברה הישראלית (חטיפת חייל מחד , והמתנחלים מאידך)

מערכון זה עצבן את יו"ר מפלגת "האיחוד הלאומי " יעקב כץ (כצ"לה) אשר השבוע בישיבת וועדת החינוך השווה מערכון זה לתעמולה נאצית.

אין ספקה שמדובר בהשוואה בזוייה ומקוממת הגורמת לזילות  כבוד השואה אשר בינה ובין המערכון אין שום קשר ולכן מוטה היה אם הח"כ כץ היה מתנצל על אמירה אומללה זו.

זה המשיך עם מערכון שביטא יום סטנדרטי בבית-ספר בישראל.

המורים המקבלים משכורת נמוכה נאלצים להתמודד עם תלמידים בעייתיים אשר באים לבית-הספר בשביל החוויה ולאו דווקא בשביל ללמוד.

המנהל מחליט להתחבב על התלמידים בכך שהוא מדבר בשפתם ולא מגבה את המורים במאבקם נגד ההתנהגות האלימה ופושעת.

לצערי המצב במערכת החינוך בישראל די דומה לנעשה במערכון , המנהלים לא מגבים את המורים , קרבנות העבירה נאלצים לעבור ביה"ס בעוד התוקפים מתקבלים כמלכים היא מציאות בלתי נסבלת שחייבת להיפסק מיידית.

ואם צריך אז להביא אנשי מקצוע.

כמוכן הופיעה דמותו של המנחה אברי גלעד אשר זכה לחיקוי נפלא ע"י אסי כהן.

אינני מבין עד לרגע זה מדוע אברי נעלב מהחיקוי, ולמה הוא בחר שלא להודות בכך במקום לתת מונולוג פתאטי אשר הגכיחה אותו עוד יותר.

זכותו לא לאהוב את החיקוי אך לא צריך להגיב בבוטות שלא תורמת ומוסיפה לאף אחד מהצדדים.

כדי לשמור על רלוונטיות רצוי להרחיב את מעגל הדמויות וליצוק לתוכן עומק ממשי אשר תוסיף לו בעתיד.