פרנץ קסוור קרץ הסופר והמחזאי הגרמני בן ה64 כמעט ואינו מוכר בארץ. לפני כ40 שנה בערך הוצג מחזהו "ענין של גברים" בתיאטרון חיפה וכעת הוא מוצג במקביל ע"י שני תיאטרוני פרינג' שונים. אמש ראיתי את המחזה בהפקה פרטית עצמאית  בתיאטרון הערבי עברי ביפו בביצוע נעמה ארמון-מרתה,רוי קלדרון-אוטו ובבימויה של עמית זרקא שלושתם בוגרי סמינר הקיבוצים שבשיתוף איתו הופקה ההצגה.   תרגום המצויין של המחזה הנו של שמעון לוי כנראה היחיד הקיים בעברית.  התאורה המיוחדת והטובה מאוד הנה של אלכס טרלצקי והמוסיקה שנכתבה במיוחד להפקה זו הנה של זיו הרפז והיא המוסיפה הרבה להצלחת ההצגה.התפאורה הריאליסטית והתלבושות הנן של שאול אפרת.   מרתה אישה מכוערת,לא יפה ולא צעירה,בודדה שידידה הקרוב ביותר הנו כלבה, צמאה לאהבה,לגבר,לסקס ,לצאת מהבדידות. זהו סיפור "אהבה"שאין בו אהבה אלא סיפוק צרכים אנושיים נחוצים ורגילים ,המתפתח בצורה לא שיגרתית וחריגה. יש סימליות מסוימת בין עיסוקה של האישה -ממכר מזון לבהמות לבין התנהגות הברוטלית בהמית של הגבר כלפי האישה.   שני האנשים קשיי יום ולא משכילים במיוחד. היא מזמינה במקרה את אוטו לביתה. היא בודדה .אוטו נכנס אליה.הוא מעונין בדבר אחד בלבד-סקס. נסיונותיה להתקרבות,לרגש,לאהבת אמת נתקלים בקיר בלתי חדיר.   אוטו שתלטן,גס רוח,שחצן,מתיחס אל מרתה בזילזול,בהשפלה.היא,לצורך סיפוק תאותה ואהבת גבר ,מוכנה לסבול.היא נכנעת לו טוטלית. יש במשחקו התנשאות,תשוקה עזה לסקס,חוסר התחשבות ברגשותיה.הוא מנסה להראות לה את גבריותו, את כוחו, את הזיזול שהוא חש כלפיה ואולי כלפי נשים בכלל. גם הוא סובל מבדידות אך גם מרגיש נחיתות מוחבאת.   יש במשחקה של מרתה מהכניעה,מהרצון לספק את רצונו של הגבר כדי לא לאבד אותו, אך גם רצון לשמור במיקצת על כבודה שנרמס וחולל. מרתה מוכנה לרדת לדרגה הכי נמוכה כדי לספק את צרכיה המיניים,לצאת מהבדידות,כדי לזכות בקצת אהבה. היא מראה עד היכן אישה יכולה ללכת בחיפושיה לאהבת גבר, ליציאה מהבדידות ושיעמום   בין השניים נרקמים יחסים מיוחדים. יש בהם מצד אחד משיכה הנובעת מסיבות שונות אצל הגבר והאישה ומצד שני רתיעה,דחיה,הן אצלו והן אצלה גם הן מסיבות שונות אצל שניהם. אין ביחסיהם קשר חם,אהבה אמיתית אלא רצון לספק תשוקות ותאוות. מורגשת הריקנות בחיים של שניהם.   זהו מבחן של עקשנון,עמידה על מילה והבטחה שניתנו,מבחן עם סוף מפתיע ומר. יש במחזה סוג של מזוכיזם שנשאר אצל אוטו בלתי מוסבר לאור אופיו והתנהגותו. זאת הפקה עם בימוי סופר ריאליסטי ,מרתק,מלא סצינות הגובלות בברוטליות,סקס נועז,מתח וענין . שניהם מגלמים את תפקידיהם בצורה משכנעת,במשחק טוב,מעוצב היטב המבליט תכונות אלו. , ההצגה מתארת את הגבר,יחסו אל האישה, מטרותיו והתנהגותו כלפיה. בהמשך המחזה ולקראת סופו ישנה התפתחות, הנראית לפחות בעיני, כבילתי סבירה ,התפתחות העומדת בסתירה לאופיו של הגבר.התפתחות זו מענינת,מותחת,מרתקת,משוחקת היטב אך לא אמינה מבחינת העלילה. זאת הצגה שנהנתי ממנה ביותר.    לראות או לא לראות:הפקה נועזת,סצינות מין רבות,משוחקת ומבויימת טוב מאוד.מומלצת ביותר.