לפני כחודשיים התקיים ביפו פסטיבל הצגות יחיד-תיאטרונטו ובו הוצגו כ18 הצגות.היות ובאותו הזמן התקיים גם פסטיבל אחר במקום אחר לא יצא לי לראות אפילו הצגה אחת בפסטיבל זה. השבוע התקימה בכורה מחודשת למוזמנים של ההצגה "אורפיאוס במטרו" בביצוע תיאטרון מלינקי שהשתתפה בפסטיבל זה.  

השם "מלינקי" , בהתחשב בהצגות שהעלה בעבר, מחייב ואכן ההתחיבות קוימה במלואה. ההצגה מעולה,תיאטרון משובח,מיוחד,מרתק,מבויים ומשוחק כפי שצריך והגורם הנאה מיוחדת לצופה.  

ההצגה הוצגה בחלל שהוכשר במיוחד להצגה זו בתיאטרון הסימטה.זאת הצגה בה יכולים לצפות ביחד מספר קטן ביותר של צופים היושבים בשתי שורות לאורך האולם. התפאורה ועיצוב החלל- פולינה אדמוב קירות ורצפה שחורים בצורת קרון מטרו עליהם מוקרנים סרטי וידאו מהמטרו בפריז ועליהם משרטט אורן יאדגר,השחקן המבצע, בגיר לבן את מסע העקוב אחרי הבחורה הנוסעת עמו ברכבת המטרו.צילומי הוידאו נעשו ע"י עידו הר ונערכו ע"י פולינה אדמוב וקטיה שפלאביה.  

המחזה הנו סיפור אהבה תת קרקעי על פי שני סיפורים שכתב הסופר הארגנטינאי הנודע חוליו קורטסאר. התירגום נעשה ע"י יורם מלצר בשפה יפה ועכשוית ואת הנוסח לבמה הכין רועי חן. איגור ברזין ביים.זהו בימוי מצויין,דינמי מאוד כיאה לרכבת נוסעת  ויאדגר  נמצא כל הזמן בתנועה לה אחראי עירד מצליח.  

משחקו של יאדגר מצויין. הוא מפגין אי שקט פנימי,תנועותיו לעתים קרובות חדות,מחושבות היטב,הוא זריז מוציא אנרגיה רבה ודרוש כח פיזי רב כדי לבצע את התפקיד. הוא חסר בית, חסר אהבה ,בודד המוצא ענין בחיזור  אחרי בחורה שמבטו נפגש במבטה במטרו בפריז. הם מסכמים לשחק משחק ואז מתחילה רדיפה דמיונית אחריה בתקוה למצאה ובסוף מאבד הן אותה והן את עצמו.   זאת הצגה לא קלה לצפיה. היא מענינת. היא מאתגרת אך מיועדת לאוהבי תיאטרון ממש. הקהל הרחב ימצא בה ענין אם הוא אוהב ומסתפק במשחק ובימוי מצוינים .  

לראות או לא לראות: אם מתחשבים בהסתיגות שציינתי בהחלט הצגה מומלצת. נכתב על ידי