השנה, 2008-9. המקום, על הספה בבית שלי בירושלים. השעה, 19:10. שוב אני מסתכל בטלוויזיה, אוחז בשלט ומזפזפ בין הערוצים השונים. הנה אני שומע שנורו טילי נ"מ בעזה.  גם כן, כאילו שזה לא היה ידוע. רבים הדברים במערכה הזאת שצפויים, וגם תוצאות החלטת מועצת הביטחון היו ברורות וידועות לכל. המערכה צפוייה מראש ואין מהלכים מפתיעים, אך זה לא מפריע לחברות החדשות לגרוף אחוזי צפייה גבוהים מהאזרחים המודאגים ולשדר במשך שעות על כמה טילים שנפלו בשטחים פתוחים, בלי נפגעים או נזק.

אני רוצה לשאול שאלה אחת. למה בערוץ 2, היה צריך להפסיק שידור של "מלחמת העולמות" לטובת ערב שידורים עד אמצע הלילה על טיל שנפל באשקלון? למה המהדורה של ערוץ 2 התארכה משעה לשעתיים כאשר אין ממש על מה לשדר אלא לחזור על אותם המשפטים בוריאציות שונות? למה ערוץ 10 האריך את המהדורה שנפרשת על יום שלם ולחזור על ידיעות ידועות לכל?

מעצבן שכל תוכנית, חוץ מחדשות, המשודרת בהפסקה בין החדשות, שקוראת רק פעם בשלושה ימים, אומר המנחה משפט שכזה: "אנחנו עם תושבי הדרום ועם חיילי צה"ל בזמנים קשים אלו." למה צריך שבהפסקות הפרסומות של ערוץ 2 נראה "סלבס" לכאורה, יושבים ומספרים על הדרום "שלהם". למה צריך לראות את אייל גולן, שמשחק אותה מסורתי, חובש כיפה מצ'וקמקת ואומר פסוק מתהילים שלא קשור לכלום תוך קריצה וחיוך? התייחסות שכזאת זה לא מה שתושבי הדרום צריכים.

למה המבצע כבש את הטלווזיה הישראלית? למה חברות החדשות צריכות לרכוב על הגל של המלחמה? נכון שחשוב לזכור שזאת מלחמה וצריך שתהיה אכפתיות כלפי תושבי הדרום, אך לא יחס מסוג כזה. לעם ישראל אכפת מהאנשים הסובלים. לעם ישראל מעניין מה החיילים שלו עושים בעזה. לא מעניין את עם ישראל מה כתב מנומנם שהרקע הצבאי שלו מעורפל ולא ידוע חושב על מעשי הצבא.

כולנו צריכים להתגייס ולנסות לעזור לתושבי הדרום ברצינות, לא על ידי עניית אמן לאמרית התהילים של "הרב" אייל גולן.