הנה אנחנו נכנסים ליום השישי במערכה הזו שהקראת "עופרת יצוקה" ואחרי האופוריה של הימים הראשונים, תסריט האימים כבר מתחיל לרצד באופק. אני מדבר על אותו תסריט אימים שהתרחש לפני שנתיים בלבנון מה שהפך למלחמת לבנון השנייה. ירי טילים לעבר העורף הישראלי, הכנסת חבל ארץ שלם למקלטים ושיבוש כל מערכי החיים, והתגובה היא בליץ אווירי שנמשך מספר ימים בו מותקפים בניני ממשל ומספר משגרים לפני שיגור.
העולם בשלב הראשון עומד מנגד ומלבד הפגנות של מיעוטים פלשתינאים וערבים במדינות ערב וחלק ממדינות המערב, מנהיגי העולם ממשיכים לתת אור ירוק להמשך ההתקפה ומגלים הבנה לנחיצותה. אפילו את מועצת הבטחון לא הצליחו לזמן על אף תמונות הזוועה המשודרות מעזה, ויותר מכך מפגש פסגה של הליגה הערבית. אחרי חמישה ימים , של מאות מטסים והפגזות ברחבי רצועת עזה עד למצב שכמעט לא נותרו עוד מטרות, חוזר חיל האוויר על מטרות שהופגזו כבר למעין סיבוב שני, כל זה ע"מ לשמור על הגחלת. מנגד מעגל הישובים שחיים תחת מטר ההפגזות הולך ומתרחב, אחרי שהתחלנו עם שדרות וישובי עוטף עזה וקצת אשקלון היום כבר חיים תחת האיום העיר הרביעית בגודלה אשדוד,בירת הנגב באר שבע ,קרית גת, יבנה, אופקים, נתיבות וכל המרחב שביניהן.
צה"ל מגייס מילואים, בינתיים כבר גויס הגל השני כוחות שריון וחי"ר ותותחנים כבר מקיפים את הרצועה ומחכים למתן האות, אבל הכניסה הקרקעית מתעכבת. אותנו האזרחים מכינים למצב מלחמה ממושך ומכינים אותנו לצפי בקורבנות הן מקרב חיילי צה"ל והן בקרב האזרחים. צה"ל ומשרד הבטחון מתחילים לדרוש מהממשלה לדון בהפסקת אש למשך 48 שעות, ע"פ יוזמתו של שר החוץ הצרפתי ומשדרים קולות מצוקה וחשש מהאפשרות לכניסה קרקעית לעזה.
צודקים!!! ממשלת ישראל הכריזה על מבצע צבאי, כאשר המטרות הסופיות שלו מעורפלות, כן הפלת החמאס או לא, כן הפסקת הירי לעבר ישראל או ההבנה שזה בלתי אפשרי, מהסיבה שהיום לא צריך לירות מצפון הרצועה ע"מ לפגוע אפשר גם מדרומה ולכן ע"מ לעשות זאת צריך לכבוש את כל הרצועה וזה הדבר האחרון שממשלת ישראל רוצה לעשות וכן צה"ל. הרי אם יכנסו כוחות קרקע לרצועה והירי לעבר ישובי ישראל יימשך , האם יוכלו כוחות הקרקע לצאת תוך כדי הפגזת העורף? האם צה"ל מוכן לקרבות בתוככי העיר עזה, ג`בליה ושאר הערים ברצועה?
צה"ל ערוך!!! השאלה האם ממשלת ישראל מוכנה לכך? האם אנחנו בתור אזרחים מוכנים לכך? ברור לכולנו שלא!!! דומה הדבר לפחד של הממשלה וצה"ל בהסתבכות בניקוי שמורות הטבע בלבנון, שמשם בוצע ירי הטילים לעבר ישראל, זה ענין שהיה צריך לקחת חודשים ומספר נפגעים גבוה. לדעתי ממשלת ישראל היתה צריכה אחרי שלושת ימי המבצע הראשונים להפסיק, ולומר לחמאס שמהיום ואילך כל טיל שינחת בשטח ישראל זה יהיה תג המחיר שלו, והפעם לשם שינוי לעמוד במילה, לא כמו אחרי ההתנתקות ולא כפי שהיה בשבע השנים האחרונות.
אל לה לממשלה להכנס להרפתקה קרקעית, כל זמן שלא הוגדרה מטרה ישימה ורצינית ולא סתם סיסמא שתוכל לשמש ככסות עלה תאנה לכשלונה וזריקת האחריות על צה"ל כפי שקרה בסיומה של מלחמת לבנון השנייה. כפי שנסראללה יושב היום בצד ומבין מה תג המחיר שישראל תגבה ממנו עם יעז לירות לעברנו ,כך צריך לגרום לחמאס להבין. כי למרות מחשבותינו גם הם חפצי חיים ובעיקר שלטון. בכך נחסוך לעצמנו תסבוכת מיותרת ולא מעט חיי אדם.