תשמעו בדיחה. "שבוע סוף" מוגדרת באתר של רשת כ"תוכנית הסאטירה מספר אחת בישראל". לא מצחיק? ברור שלא. אפילו עצוב.

ניסיון לראות את התוכנית בשבועות האחרונים עורר תחושה מעיקה ומוכרת. ככה לא נראית סאטירה. אם כבר, זהו העתק דהוי של "ארץ נהדרת" עם אותן בדיחות סקסיסטיות והומופוביות ואותו מרשם בדוק להפיל את הצופים על הרצפה: להציב דמות נלעגת, דמיונית או מציאותית, ולשים בפיה משפט שייהפך לסימן ההיכר שלה, מעין מטבע לשון.

ל"ארץ נהדרת" לפחות היו שחקנים מוכשרים מאוד וכותבים שהבריקו כל עוד לא היו מאוהבים בעצמם. יוצרי ומשתתפי "שבוע סוף" כנראה לא התברכו בכך. אבל מה אכפת להם? אחרי שליטפו אותם וליהקו אותם, גם בלי סיבה, כמעט לכל תפקיד בסדרת טלוויזיה או סרט ישראלי, איזו סיבה יש להם להתאמץ?

הופעת חייו

הוא היה ביותר מ-5,000 הופעות רוק בבריטניה ועוד לא אמר נואש. הקשיבו לקולו של ריי מוריסי.

ריף ראף

חברת התקליטים ראף טרייד חוגגת שלושים שנה להקמתה.

תאומה זהה

ליז פרייזר, סולנית "קוקטו טווינז" חוזרת בקטן. היה שווה לחכות.

Ivo

Song to the Siren

לבלוג של איתמר זהר