המופע "בראבו ~ שרים 90" הוא מופע אשר עולה בימים אלו כהפקה משותפת של תיאטרון הבימה ושל תיאטרון הספרייה, ומדובר במופע הצדעה למחזות הזמר הגדולים אשר הועלו ברבות השנים בתיאטרון הבימה. במופע משתתפים 14 בוגרי מחזור מ"ו של ביה"ס לאמנויות הבמה "בית צבי", אשר סיימו את לימודיהם לפני מספר חודשים, ובנוסף אליהם משתתפים השחקנים גלית גיאת, לירז צ'רכי, עידו רוזנברג וניקי גולדשטיין.

המופע כולל שירים מתוך מחזות הזמר, אשר הועלו, כאמור, בתיאטרון הבימה בחלוף השנים : "קברט", "אוליבר טוויסט", "אימא קוראז'", "מעגל הגיר הקווקזי", "סיפור הפרברים", "אירמה לה דוס", "מלך היהודים", "הלהקה", "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", "הכבש הששה עשר", "בוסתן ספרדי", "מרי לו" ו"סאלח שבתי".

♦ קראו בפרשן עוד על בראבו - שרים 90

את המופע ערך וביים אלון אופיר, ובעיני עשה עבודה מופלאה והצליח להעמיד מופע עם בימוי מוצלח, מקורי, מעניין ויש לומר גם מבריק. מבין מחזות הזמר שהועלו על במת התיאטרון הלאומי, נבחרו השירים המוכרים לכל לצד שירים מוכרים פחות, וניכר הגיוון ברפרטואר השירים. נעשה שימוש בבמה מסתובבת שהוסיפה מאוד להעמדות, ובנוסף היה שימוש בעזרים מעניינים שהבחירה בהם הייתה מוצלחת. 

בין השירים הוכנסו קטעי קישור אשר נכתבו ע"י שלומי מוסקוביץ', לעתים היו מוצלחים, אולם לדעתי רובם לא תרמו למופע אלא השיגו תוצאה הפוכה. מרבית קטעי הקישור בוצעו ע"י ניקי גולדשטיין, אשר הינו שחקן וזמר מוכשר, אם כי לדעתי מאוד מונוטוני, אולם הרושם שנוצר אצלי הוא שקטעי הקישור אינם הולמים את הבמה עליה הם מוצגים. ההומור בו נעשה שימוש היה רדוד למדיי, ומה שציער אותי לפחות, הוא שהקהל נהנה מקטעי קישור אלו מאוד, אולי יותר מהשירים עצמם, והתגלגל מצחוק במושבים המרופדים. הציפייה שלי לפחות הייתה לנאמברים עצמם ולא מצאתי את מה שביניהם מעניין או מבדר, אך אשקר אם אומר שלא צחקתי מדי פעם.

התפאורה שעיצב ערן עצמון הייתה יפה מאוד, ושירתה נאמנה את השירים השונים. יתר על כן, השימוש באביזרים מודולריים ובבמה המסתובבת הוסיף קצביות ועניין. הניהול המוסיקלי התבצע ע"י אמיר לקנר, והייתי מצפה שמופע מסוג זה ילווה בתזמורת חיה, אשר לצערי לא הייתה בנמצא. הכוריאוגרפיה של עוז מורג הייתה מרהיבה כתמיד, מותאמת היטב לנאמברים וליכולותיהם ולמידותיהם של השחקנים שהשתתפו במופע.

גלית גיאת כמובילת המופע הייתה נהדרת, שרה נפלא, אך לטעמי ייחודיותה נובעת מהעובדה שהיא פרפורמרית אדירה, ויש לה נוכחות בימתית כובשת. השירים שביצעה מתוך "אימא קוראז'", "אירמה לה דוס", "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" ו"בוסתן ספרדי" היו מוצלחים מאוד, מה גם שהיא עצמה כיכבה בתפקידים ראשיים בשתי ההצגות האחרונות אשר הועלו בתיאטרון הבימה בעשור האחרון.

לירז צ'רכי היא זמרת ושחקנית בחסד עליון, בעלת יכולות קוליות מרשימות במיוחד, והשירים שביצעה - "אם יש לו צורך" מתוך "אוליבר טוויסט", "איזה יופי" מתוך "סיפור הפרברים", "שלווה" מתוך "הלהקה" ו"שיר המריבה" מתוך שלמה המלך ושלמי הסנדלר" (יחד עם גלית גיאת) היו סוחפים, מלאי רגש וקסם ובייחוד - נוגעים ללב.

עידו רוזנברג הוא אמנם שחקן צעיר, אך ללא ספק מדובר בשחקן ובזמר מבטיח ומוכשר מאוד, אשר מסוגל לספק אינטרפטציה ייחודית לשירים שהוא מבצע, ובכך לחרוט כל ביצוע שלו בזיכרון. הוא ביצע היטב את "וילקומן" ואת "וכמה כסף" מתוך "קברט", את "בשמלה אדומה" מתוך "הלהקה" ובמיוחד את "שיר ערש" מתוך "מעגל הגיר הקווקזי" שהיה כובש ומרגש במיוחד.

ניקי גולדשטיין, כאמור, הצליח לגרום לקהל לצחוק בקול גדול וגרף מחיאות כפיים רמות, ואמנם סיפק ביצועים טובים לשירים, אך לטעמי האישי לא סיפק את הסחורה. ניכר כי גם בקטעי הקישור הוא מאלתר ומשתטה במטרה לסחוף את הקהל בצחוק ולספק בידור להמונים, והוא בהחלט הצליח בכך. אני לעומת זאת ראיתי בכך ירידה בערכו האומנותי של המופע.

כפי שציינתי, במופע משתתפים 14 מבוגרי מחזור מ"ו של בית צבי : אור אילן, אניטל אלבחר, אברי ארבל, נעה גודל, אמיר הלל, יניב הלפגוט, מירב הררי, לירון לוי, אדיר מור, לירון מזרחי, אלינור פלקסמן, שחר פרץ, שחר רז וניר שיבר. הם היו מצוינים כקורוס מלווה, אך במקביל לא יצרו תחושה של קורוס שכזה, אלא שכל אחד ואחד מהם בפני עצמו. כמו כן, הם קיבלו את הבמה הראויה להפגנת יכולותיהם הגבוהות וכשרונם הרב.

במיוחד ארצה לציין את מחרוזת השירים מתוך "אוליבר טוויסט" שהייתה מבוצעת היטב ומלאה הרמוניה, את "הילדה הכי יפה בגן" ואת "גן סגור" מתוך "הכבש הששה עשר" ואת "בשמלה אדומה" מתוך "הלהקה", אשר כל אחד מהם היה חגיגה של ממש, והם עבדו כקבוצה באופן ראוי לשבח, ובד בבד כל אחד מהם התבלט.

ארצה לציין את אדיר מור, את ניר שיבר ואת אמיר הלל אשר נתנו ביצוע מרגש במיוחד בשלושה קולות ל"מריה" מתוך "סיפור הפרברים" ושוב את ניר שיבר שנתן ביצוע מצוין ל"אדון הסליחות" מתוך "בוסתן ספרדי". יתר על כן, בלטו במיוחד אניטל אלבחר, נעה גודל, אור אילן, אלינור פלקסמן, כל אחת מהן בעלת קול מופלא, ושחר פרץ שבולט במיוחד בזכות יכולותיו כרקדן.

המופע לווה בבעיות סאונד קשות במיוחד, ואירעו לא מעט מקרים בהם המיקרופונים של השחקנים לא תפקדו, והבעיה לא באה לידי פיתרון גם אחרי ההפסקה. מן הראוי, לדעתי, שמופע מסוג זה, קל וחומר כשהוא תחת חסותו של התיאטרון הלאומי הבימה, לא יסבול מבעיות טכניות כאלו. לזכותם של השחקנים ייאמר שלמרות הבעיות הטכניות, המשיכו לשיר גם ללא ההגברה ומצאו פתרונות יצירתיים במקביל למזעור הנזק.

יתרה מזאת, בפרסום של תיאטרון הבימה מוזכרים גם מחזות הזמר - "עלי כינור", "זעקי ארץ אהובה", "יוסף וכתונת הפסים המשגעת", "תל אביב הקטנה" ו"מלך מרוקאי" - אף אחד מהם לא בא לידי ביטוי במופע עצמו.

סיכום : ביצועים מצוינים לשירים המוכרים והאהובים בבימוי מקורי ומעניין, בשילוב מוצלח פחות של קטעי קישור המספקים בידור להמונים. הסה"כ - מומלץ מאוד.