בעצם, "היפה והחנון" לא ממש מייצג את מה שהולך בריאליטי החדש של ערוץ 10. השם היותר קרוב למציאות היה צריך להיות "הכוסית והמוגבל חברתית". אבל היי, אני לא מתלונן.

ישבנו אתמול לראות את הפרק השני, אחרי שלפני שבוע בעצם עשינו אותו דבר עם הראשון. באופן קצת מצחיק ולא ממש צפוי, היה הבדל של ממש בין שני הפרקים, שתפס אותי קצת לא מוכן. ציפיתי בעצם להמשך הישיר של הפריק שואו (הגדרה מנוסחת היטב של חברי למשרד, אהוד קינן) שהתחיל לפני שבוע. אז הציגו לנו את גיבורי התוכנית כמו אטרקציות בקרקס. הבחורים חנונים חסרי כל מודעות חברתית וחיצונית, חלקם, כל נראה, גובלים באוטיזם של ממש. הבחורות נראות טוב, כוסיות במובן הקלאסי של המילה, אבל בלי יותר מדי תאים אפורים, או תאי מוח באופן כללי.

הפרק הראשון חגג סביב הסטראוטיפים, סביב הניגודים. כמו אל מול כיתת יורים הוצגו החנונים, אחד אחד, מול הבחורות, שישבו בבגדי ים מינימליסטיים על שפת הברכה, וירו בבחורים הבאמת מסכנים הערות מרנינות, כגון, "שיו, לא ידעתי שאנשים באמת נראים ככה", "שיו, תראי מה הוא לובש" (בגדים שקיבל מטעם ההפקה, מן הסתם), ו"יו, אם הייתי רואה אותו ברחוב הייתי מוריקה עליו".

אחרי הפרק הראשון, שהסתיים בקטע דרמטי חסר כל דרמה, ציפינו בעצם לעוד מאותו דבר. זה גם היה לגמרי בסדר מבחינתנו. הפייבוריטים הסתמנו מייד: היא חושבת שאולי יפה מאוד, שנינו חושבים שטל מדברת כמו ראש מאפיה מסומם, ואני מאמין בכל לבי שהזוכים יהיו שני הנורמאליים האלה, שאני אף פעם לא זוכר את שמם, אבל ברור לגמרי שההפקה שמה אותם שם כדי שיצמח ביניהם רומן מתבקש והם יוכיחו שיפות וחנונים זה דווקא בסדר.

בנוסף, כל פעם שהוזכר שמו של עוז, הבחורים שהפיקו את הכתוביות התעקשו לכתוב את השם בכתיב חסר, ככה שכל הזמן היה כתוב עז. זה אף פעם לא מפסיק להצחיק. באופן כללי, כדי להדגיש את האהבליות החיננית של היפות שבחבורה, נמנעו הפעם המתרגמים מלתקן את טעויות העברית המביכות שלהן, וגם זה, בגדול, לגמרי בסדר.

בכל מקרה, ציפיות בצד אחד ומציאות, או במקרה שלנו ריאליטי, בצד שני. הפרק זנח את קונספט הפריק שואו, והחליט להתרכז דווקא בצדדים האנושיים יותר של המתמודדים. היפות בוכות שהן לא טיפשות ומשתדלות ללמוד (מה שלא מפריע להן לחשוב שהכנסת היא בקיסריה, ושכבשנו אותה במלחמת ששת הימים), הבנים רוקדים מול מושיק עפייה (הפעם לא במסיבת לינוקס), חלק מהזוגות עברו בונדינג מרגש, ואופן כללי כמות הפעמם בהם חשף אחד מתמודדים שפתאום הוא רואה בצד השני הרבה יותר מסתם עוד פנים יפות / חנון-על היה גבוה מאוד.

כאמור, אנושיות. זה היה פרק חביב, לא רשע כמעט בכלל יחסית לז'אנר, ואפילו הלם את שעת השידור היחסית מוקדמת של התכנית.

נכון, רייף המאירי אבוט עדיין מעצבנים, ויד ההפקה והעריכה נראית בבירור בכל פריים בפריים (כשהמתמודדים שלכם לא שחקנים כל כך טובים, עשו טובה ואל תבקשו מהם לשחק סצנות כדי שיצטלמו טוב יותר ממה שכנראה קרה במציאות), וזה עדיין קצת מרוח, אבל היי, יש שיפור ענקי מהשרדות, ואולי זה רק אני שמתקטנן יותר מדי. היא, לעומתי, בקושי שמה לב, או התעלמה באלגנטיות, או סתם נימנמה בלי ששמתי לב.

בכל מקרה, כממתק עתיר סוכר, ואחרי יום עבודה מפרך, היפה והחנון זה אחלה של דבר להתרסק מולו. לראות, לצחקק, לפעמים קצת לרחם ולפעמים אפילו קצת להעריץ (גאל תעשי לי ילד. בעצם, לא. אל תעשי לי. התחרטתי). איכות אין שם, אבל היי, קיץ, חם בחוץ, העונה השלישית של דקסטר עדיין לא בנמצא ולפעמים צריך לאכול את מה שנותנים לנו בלי להתלונן. בכל מקרה, זה הרבה יותר נורמאלי ממה שקורה בכוכב נולד.

לבלוג של ארז רונן