הטריגר לפנייה המחודשת והחריפה של מלצר למפכ"ל-המשטרה, כפי שציין בריאיון לרינו צרור, היה התיעוד המזעזע של המצור על ביתה של העיתונאית לוסי אהריש. מלצר רואה בכך עליית-מדרגה מסוכנת, שבה הטירור המילולי נהפך לאיום פיזי בתוך רשות-היחיד.

"מה שאנחנו רואים זו רעה חולה, שהולכת ומסלימה, ומתקרבת לכל אחד מאיתנו. הבריונים כבר אינם מסתפקים בהפגנה מחוץ לבית; הם נכנסים פנימה, לתוך המסדרון– 15 גברים שנעמדים מול דלת של עיתונאית! יש כאן רוח רעה, שמעודדת את הבריונים הללו; רוח שמגיעה מהממשלה ומהמחוקק, ומענישה דווקא את מי שמנסה לנהוג בהגינות״, מדגיש מלצר, ומוסיף: ״אין זוֹ פוליטיקה, זוֹ פשיעה! עוקבים אחרי עיתונאים, מתחקים אחריהם, ומטרידים אותם– אלו עבירות פליליות, שדינן עד חמש שנות-מאסר, אך בישראל של היום החוק הוא רק בבחינת המלצה."

"המשטרה שכחה את תפקידה הבסיסי: להבטיח שהעיתונאי יהיה העיניים של הציבור."

פרק מרכזי בדבריו של מלצר מוקדש לתפקוד הלקוי, ולעיתים האלים, של משטרת-ישראל. מלצר חושף בריאיון כיצד המשטרה, ״במקום להגן על חופש-הסיקור, נהפכת בעצמה למכשול.״

"הדרישה שלי מהמפכ"ל היא להקים מיד צוות מיוחד לטיפול באלימות נגד עיתונאים. המציאות בשטח היא, שקודם-כול מרחיקים עיתונאים ממקומות-סיקור, והמשטרה היא זוֹ שמבצעת את ההרחקה הזאת. הגענו בעבר לסיכומים עם המפכ"ל-לשעבר, אלשיך, על פקודת-משטרה מחייבת, שתגן על כתבים, אך היום הפקודה הזאת פשוט אינה מקוימת. המפכ"ל הנוכחי פשוט דוחה את הבקשות שלנו להיפגש. כשאני רואה צלמים, שנהפכים למטרה, או שוטרים שמונעים סיקור, אני מבין שהמשטרה שכחה את תפקידה הבסיסי: להבטיח שהעיתונאי יהיה העיניים של הציבור."

"עיתונאים מכל צד נהפכים למטרה לניסיון לינץ', רק בגלל המיקרופון, שאותו הם מחזיקים, או בשל כלי-התקשורת, שהם מייצגים."

מלצר מדגיש בריאיון, כי האלימות אינה נחלת צד פוליטי אחד, אלא מחלה שפשׂתה בכל חלקי החברה הישראלית, כאשר העיתונאים נמצאים בתווך כ"אויב-העם" התורן.

"אנחנו מגינים על עיתונאים מימין ומשמאל, בלי קשר לשום-דבר. ראינו התנכלויות לעיתונאים מהשמאל הקיצוני ומהימין הקיצוני. יש לי שלל דוגמאות כואבות: יתי אטלו מערוץ 14 שהותקף, גיא פלג שסומן והצלם רובי קסטרו, שאפילו הוכה פיזית. עיתונאים נהפכים למטרה לניסיון לינץ' רק בגלל המיקרופון, שהם מחזיקים, או בשל כלי-התקשורת, שהם מייצגים. זוהי התפרקות של כל הנורמות. כשעיתונאי פוחד להגיע לסיקור מחאה, כי הוא עלול לסיים את היום בבית-החולים– הדמוקרטיה שלנו נמצאת בסכנה קיומית."

בסיום הריאיון לרינו צרור מלצר מבהיר, כי מועצת העיתונות והתקשורת לא תסתפק עוד במכתבים ובגינויים, אלא תפעל בכל הכלים המשפטיים, העומדים לרשותה.

"בלי סיקור עצמאי וחופשי לא תהיה כאן עיתונות, ובלי עיתונות– לא תהיה דמוקרטיה. הציבור חייב להבין, שנעשות כאן עבירות חמורות, שאינן מטופלות כראוי. אנחנו דורשים מהמפכ"ל להתעורר ולהיפגש איתנו מיד. יש לנו הצעות קונקרטיות איך לפתור את הבעיה, אך אם המשטרה תמשיך לעמוד מנגד ולתת לבריונים להשתולל, אנחנו נדע לפעול בדרכים אחרות, על-פי החוק. לא נפקיר את העיתונאים לדמם ברחובות!"