מס' צפיות - 112
דירוג ממוצע -
חייו הכפולים של לוסיין אדריכל בעת כיבוש צרפת ע"י גרמניה
על פי ספרו של צ'ארלס בלפור סופר ואדריכל שנכתב בהשראת שני אירועים היסטוריים
מאת: מובי דיק 15/05/24 (06:57)

   בתקופת מלכותה של אליזבט הראשונה  באנגליה ,רדפו השלטונות  את הקתולים ואסרו  עליהם לקיים  את  פולחן דתם. הכמרים והמאמינים  התפזרו למחוזות כפריים. בנאים ונגרים  עזרו ותכננו "בורות" בהם יוכלו להתחבא בשעת הצורך.

 

    בעת כיבוש צרפת ע"י הנאצים ועם הוראה מגבוה לבזוז את אוצרות האמנות של  "הלובר", ז'אק זו'זאר 1895-1967 אוצר "הלובר" שעל סמך נסיונו במלחמת האזרחים הספרדית  הבטיח את פינוי יצירות מוזיאון "הפראדה", כן   קרה  גם  בזמן הכיבוש  הגרמני והוא ארגן את העברתם והסתרתם של  מאות יצירות  מאוספים פרטיים וציבוריים ובהם האוסף  של מוריס דה רוטשילד.

 

הנפשות הפועלות :

 

לוסיין ברנאר,אדריכל

 

אוגוסט   מנה ,בעליו של בית חרושת למנועי  רכבים שונים כמו"כ היה ברשותו הון משפחתי  רב. הוא מתגייס  לעזור ליהודים  

ממעגל הבניה והחרושת שהכיר.

 

סילסט- אשתו של  לוסיין שמתנגדת לשתוף פעולה של  בעלה בבנית בתי חרושת לתעשית הכבדה.

 

אדל בונו - פלגשו של לוסיין מעצבת אופנה מצליחה.

 

בט - העוזרת של אדל יפיפיה שמפתחת יחסים קרובים  ללוסיין

 

פייר - נער יהודי בן  14 שהכומר ז'אק מעבירו דרך   מנה ללוסיין כדי שיחביא אותו 

 

קרימינל דירקטור הלמוט שלגל -קצין גרמני ששוכב עם אדל

 

מיור הרצוג,מהנדס בנין ומפקד מחלקת ההנדסה באזור פריז. שבעברו למד  בבהאוס,אנין טעם ומוצא שפה משותפת  עם לוסיין.

 

 

 

 

     לוסיין שאינו משופע בימי  הכיבוש בעבודות, מקבל הצעה מפתה ממנה לקבל כספים רבים  עבור מציאת מקומות מסתור

לאישים יהודיים שהכיר  במקצוע הבניה, כולם מבוקשים ע"י הגסטאפו בגלל הונם הרב. הצעה זו  מתקשרת לעבודות  תכנון ובניה של בתי חרושת שהגרמנים בונים בפריז  ובכך   הוא מכשיר את  הסכמתו של לוסיין  למצוא מקומות מסתור.לוסיין מתנגד  גם בגלל הסכנה  שבדבר  וכן רואה בכך שיתוף פעולה עם  האויב. אבל  המחמאות   שבצידן    ישנם כספים רבים  מכשירות את העיסקה.

 

   הסופר מיטיב לתאר את האוירה  ששררה אז  בפריז ובכל  צרפת :הפחד שהיה בהליכה על  המדרכות, אנשים נעלמים בכל רגע

ונשלחים לדרנסי ומשם   להשמדה,הלשנות מצד צרפתים  כלפי שכניהם, פשיטות של  חיילים  בכל שעות היום והלילה, רצח

של  אזרחים תמימים לאור  יום, שוק שחור פורח. 

 

   במצב כזה לוסיין משפר את  מצבו האישי, על שולחנו עולים מאכלים שנעלמו  מהשוק, אשתו מרוצה עד אשר נודע לה על  מעשיו של  בעלה ורואה בכך שיתוף פעולה  עם  האויב.

 

    לוסיין פורח עם כל   תכנון וביצוע, הרצוג מעטיר עליו  מחמאות כשהוא  בא לתת את דעתו על כל  פרט שלוסיין חשב עליו.

 

    המסתור הראשון  של לוסיין היה בדירת פאר בבנין שהיה ברשותו של  מנה שיהודי  נמלט מסר לרשותו. באחד מעמודי 

הדירה , שלידו  עובר גרם מדרגות, מוצא  לוסיין  אפשרות להרים מדרגה מתחתיה יסתתר היהודי. את  שמות מי שצריך למצוא שם מפלט מנה לא מגלה ללוסיין. כששלגל ואדל מוצאים  שם בדיוק מקום  נוח להם  להשתגל, המדרגה חורקת וכך המחבוא מתגלה.  כמובן שמתחיל ציד לגלות מי יכול   לתכנן ולבצע את הדבר הזה שמרתיח כמובן  את  המפקדים שרואים בזה תבוסה  לעצמם.

 

   יש כמה מקומות מסתור שהצליחו להציל את   המתחבאים, אבל מקרה אחד  כמעט שבר את לוסיין : באחת הדירות המפוארות הוא מוצא מקום מתאים, מאחורי  הקמין שאינו  מופעל הוא מקים מחבוא המיועד לזוג זקנים. אחרי  שהגרמנים הורסים  את הדירה ולא מצאו מאום הוא מעלים את הדירה  באש. אחרי שהאש שוככת  מנה ולוסיין  מוצאים את הזוג מצונף,בפיהם  מטפחות רטובות שהם הכניסו לפיהם כדי  להמלט מהעשן. הסתבר כי הצינור שצריך  להוביל חמצן מהגג  אליהם היה סתום בפקעת דחוסה של חומר שציפור בנתה  ממנו  קן ועצרה את  האויר. לוסיין מאשים את   עצמו שלא חשב  על כך   עד הסוף ולא  חסם את הצנור ברשת.

 

  פייר שהצטרף  למשרדו של   לוסיין מוצא  את עצמו יותר ויותר מתחבב על  האדריכל, שמוצא בו נער פיקח   עם אהבה רבה לשרטוט. אולם  אלאן צעיר  ששלגל דודו מצרף  גם אותו למשרד, מתחיל לחשוד בלוסיין ועוקב אחריו  בכל  הזדמנות.

הוא מגלה שהאדריכל עם מנה מוצאים ענין  בחצר אחד הארמונות שם  היה  פתח הביוב ממנו היתה צריכה לברוח אחת המוסתרות. וכשאלאן  יש בידו עובדות לגבי הבוס שלו הוא נכנס  לתא הטלפון כדי להתקשר לדודו, נכנס פייר אחריו ורוצח אותו.

 

   כשמכנסיו של   לוסיין  נרטבות     בגלל מכונית שעברה במקום והתיזה  על מכנסיו מים דלוחים,   ומאחר ועליו להגיע  לפגישה באותו רחוב  בה מתגוררת בט ולמרות שבט אף פעם  לא הזמינה אותו לדירתה  בתירוצים שונים, הוא מחליט להסתכן ולגשת לדירתה.  הוא דופק  על הדלת בט עונה לו  בכעס והוא שחושב  שיתפוס אותה  עם  מאהב כלשהו לא  מרפה. בדירה הוא מוצא  2 ילדים קטנים. בט  מספרת לו מי הם, יהודים  שאימם גברת קמינסקי   השכנה נתפסה  ע"י  הגסטאפו והיא משביעה את   בט שתקח אליה את  ילדיה..

וכך   לוסיין  שהינו  "אח לצרה"אף הוא מספר לה על פייר ואהבתם מתגברת.

 

   המקרה האחרון היה  שהחיילים  שכבר למודי נסיון  שבסופם  הם מפרקים ומשמידים  עד  דק את הקירות, עושים זאת  בעוד דירה שלוסיין הכין מחבוא הפעם   לאיש הכי עשיר  שהגסטאפו  מחויב לעצמו  לתפוס, מנדל זו'זבסקי, שברשותו   כמה עבודות של מאסטרים שהיטלר חומד לעצמו. כשהם מגיעים  לאח עליו תלויות שתי עבודות, עוצר אותם הרצוג, "אתם השתגעתם ? אלה  הציורים  של  גו'רגו'נה דה קסטלפרנקו,תלמידו של טיצאן, שהיטלר  מחכה להם" וכך נצלו חייו של מנדל. הרצוג מבין כבר מה תפקידו של   האדריכל שלו  בכל   המחבואים האלה..והוא לוחש  "חכה ללילה, שלוף את היהודי ועוף מפריז " 

וכך היה, הוא מצייד את   לוסיין במכונית, מסמכים  המאפשרים  למשפחתו הקטנה  לצאת לעבר הגבול. 

 

  בט,שני  הקטנים  שלה ופייר של לוסיין  עושים דרכם בבטחה מחוץ לצרפת. בעוד הרצוג נוסע אחריהם ומשמיד במכונת יריה

מכונית  שעקבה אחריהם. סוף טוב לספר טוב ומענין וגם  מותח. 

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר