מאז תלמי האסטרונום והקרטוגרף לפני הספירה ועד  למאה ה-18 רק אז מצאו  איך לקבוע את  קו האורך. קווי האורך והרוחב למעשה הם   קווים  דימיוניים. בעוד קו הרוחב המצוין ב-0  מעלות נקבע  ע"י חוקי הטבע,קו האורך נודד כמו חולות הזמן. קו הרוחב  נקבע לפי גובה השמש והכוכבים ואילו את קו האורך יכולים לדעת אם יש  לך את השעה  המדויקת שנמצאת באוניה ותואמת את הזמן בו נמצא  נמל הבית.

לפי שני השעונים ישנה אפשרות  לנווט ולתרגם את הפרש השעות למרחק גאוגרפי. הפרש שעה בין שניהם  מיתרגם ל-15 מעלות אורך וכמובן שכל מעלה היא קריטית לגבי ספינה ויושביה. אפילו  בזמן שהיו  מצפנים  או מפות, גדולי  רבי החובלים  כואסקו דה גמא, פרדיננט מגלן או  פרנסיס דרייק, כולם הגיעו למקומות שונים שלא במתכוון , מה שגבה מחיר בחיי אלפי מלחים ואובדן ספינות.

   אסטרונומים ידועים כמו גלילי גלילאו,סר אייזק ניוטון ואדמונד  האלי פנו לירח וכוכבים. כך נבנו  מצפי כוכבים בפריז,לונדון וברלין . כל הזמן הזה ממציאי פתרונות בממשלות של מדינות ימיות כארצות השפלה,ספרד ואיטליה  עשו מאמץ  ופרסמו לפעמים    פתרונות הזויים כנביחות כלבים  או כלבים  פצועים, מטחי תותחים או גזרי עץ צפים. לבסוף הוחלט   שפרסים יקרי ערך בגובה אסטרונומי  יקבל מי שימציא שיטה  מעשית למציאת קו האורך.

   כדי לתמצת ולפשט את עיקרי ספרה של  דווה סובל הכנתי   שאלות ולצידן תשובות.

1.  מה חשבו לפני הספירה שיקרה למי שנמצא מתחת לקו  המשווה.

1.  שהכל  נמס ומתעוות בעטיו של החום השורר בקו המשווה.

2.   איזו מחלה  איימה על יורדי  הים במשך  כמה מאות שנים.

2.    המסעות התארכו  מעבר למצופה  בגלל אי ידיעת קו האורך, ולכן   מחלת הצפדינה עשתה שמות  בכל יורדי הים. חוסר ירקות ופירות טריים גרם למחסור ויטמין  סי ומותם היה  מלווה בתופעות נוראיות.

3.    האם ניסה גלילי גלילאו לפתור את בעית קו האורך.

 3.  בשנת  1610  הוא הפנה טלסקופ לעבר הכוכבים ובעזרת תנועת  הירחים     הניח שיוכלו לכוון שעון לפיהם ,בשל כך   גם עיצב  קסדת ניווט מיוחדת  שנקראה  "צלטון" שהיתה עשויה מפליז ולאחד מחורי העיניים  הוצמד טלסקופ. גם אייזק ניוטון המשיך לחקור את תנועת הירח בעזרת  תורת הכבידה שלו.

4.  מה הציעו ממשלות ומלכים כדי לקדם את מציאת קו האורך.

4.   דבר ראשון  היה חשוב לקדם  את "חוק קו האורך", וביולי 1714 בימיה של  המלכה אן פורסם החוק וזה   בעקבות הלחצים  ועצומות של  הסוחרים והימאים  שתבעו  לנקוט של פעולה לפתור את הבעיה.

5.   פרט לחוק   על איזה סכומים היו מוכנים  ממשלת ומלכים להעניק למי שיפתור את הבעיה. 

5.     פליפ השלישי בשנת 1598 הבטיח קצבה שנתית למגלה  במטבעות זהב לכל ימיו חייו. הפרלמנט  הבריטי   בזמן שלטונה של המלכה  אן, הקציב למשימה  סך 20.000  לירות שטרלינג.  הוחלט  לפרוס את  הסכום  ל-3 פעימות : למי שימציא את   הקו בטווח של חצי מעלה, הפרס השני לטווח של שני שלישים והפרס השלישי  למי  שיקלע בטווח של מעלה אחת.

6.   מי  האנשים  שנרתמו למשימה לשאת את הזמן  האמיתי מנמל הבית לכל פינה נידחת בעולם.

6.  ג'רמי  ת'אקר מאנגליה המציא שעון שהוכנס לתא ריק, התא הזה הגן על השעון מנזקים שגרמו לשינוי לחץ אטמוספרי. כן התקין מערכת מוטות שאפשרה לכונן את השעון  מבלי להפסיק  את מהלכו.

7.  האחרון שהצליח היה ג'ון הריסון,  נגר ,מאזור כפרי ללא  השכלה  מקצועית,   הוא למד מתוך סדרת    הרצאות על הפילוסופיה   של הטבע שנשא המתמתיקאי ניקולס  סונדרסן  מאוניברסיטת קיימבריג' .ג'ון בנה  שעון מטוטלת הבנוי כולו מעץ. גלגליו עשויים מעץ אלון,ציריו מעץ תאשור  וכולם מחוברים  ומונעים בעזרת פיסות קטנטנות של פליז וברזל. שיני העץ מעולם לא נשברו, המנגנונים  פועלים בלי  שמן כך שהשעון לא זקוק לעולם לסיכה. ג'ון היה גאון במכניקה, צרף  את   אחיו למשימה והם בנו סדרה של שעונים.  ב-1715  הם הוציאו מתחת ידם  2 אורלוגינים  ואף מיספרו אותם  באות H.

    כל  המורכבות  של בעית קו האורך מעובדת ומשולבת בתוך  מנגנוניו של כל שעון. מי שהשתמש בו לא היה זקוק לידע במתמתיקה ובאסטרונומיה ובלי  צורך בנסיון להפעלתו. 

8.   מה  עלה בגורל הפרס שהובטח

8.   מאחר  והשכלולים והנסיונות  ליצור  שעון מדויק,  ארכו  40 שנה, הם קבלו רק חלק מהפרס.

9.   היכן היום  נמצאים השעונים של  הריסון ואחיו.

9.      הדגמים לא כולם נשארו, חלקם   מוצג בגילדהוף בלונדון. יצאו  4 דגמים מ-1-H עד  5-H. האחרון שבהם מכיל את כל המנגנונים  הפנימיים של  4-H אבל צורתו החיצונית חמורה יותר,בלי סלסולים,באמצע  פניו ידית החודרת  את מכסה הזכוכית בה מכוונים את החלקים הנעים עיל פני השעון.  כמובן  שכל ענין  השעונים   גרף אחריו  גלי קנאה ומריבות. שענים   ניסו  להישען על מד הזמן של הריסון כמו לרקם קנדל, ארנשו תומס, ארנולד ג'ון.

10.   מהי התועלת שהביאו  השעונים  לכלל צי האוניות הפרוש  על  ימים ואוקינוסים.

10.   .ב-1775 רב החובל קוק חזר ממסעו ובפיו שבחים לשיטת מציאת קו האורך  בעזרת מד הזמן. ב-1860  מנה הצי המלכותי כ-200 אוניות  מפליגות ובהם היו כ-800 כרונומטרים.

11.   מה עלה בגורם של  1-H ו-2-H.

11.   הם הובאו לגריניץ' הוצאו בגסות מביתו של   הריסון ונשלחו למחסן  לח. רופרט גולד,איש הצי המלכותי התענין בשעונים ובקש רשות להחזיר לשעונים את פעילותם מבלי  לקבל  שכר והקדיש להם  12 שנים מחייו. התיבות היו במצב נוראי,היו חלקים חסרים אבל גולד לא  אמר נואש. היום הם נמצאים במוזיאון הימי והאדם המטפל בהם מכנה אותם "ההריסונים".

     המחברת  כותבת  בסיפא של  הספר "ספר זה נועד לקהל הרחב. בתחילה    חשבתי לכתוב  אודות "קו האורך" מבלי לנסוע לאנגליה ולראות במו עיני את מדי הזמן  המופלאים האלה. אחרי שאחי דר' סטיבן  סובל שכנע  אותי  עמדתי  בחברת  2 ילדי 

ושוטטנו במצפה הכוכבים המלכותי הישן. "  היא מודה  לרשימה ארוכה של   מדענים   שעודדו אותה, למי שמצא בעבורה ספרים  ממהדורות נדירות, לכל מי  שעבר על החומר,העיר הערות ונתן יד  שהספר  יצא לאור.

    הכותבת היא   עיתונאית    אמריקאית שמפרסמת  רשימות  בעיתונים  יוקרתיים  כ"הניו יורק  טייס" ו"ניו יורק" ובכתבי עת.