מס' צפיות - 459
דירוג ממוצע -
בין קוביזם, אורפיזם ומופשט - סוניה דלוניי מעצבת טוטאלית
בעקבות הרצאתה של יערה קידר: לצבוע את העולם ברגש: אופנה קוביזם וסוניה דלוניי
מאת: מובי דיק 20/02/23 (18:44)

      ב-1885 בהיותה  בת 5 עוזבת  ילדה, שרה שטרן, את בית הוריה ועוברת לאימוץ לדודה הנרי   טרק בסנט פטרסבורג. היא גדלה בסביבת הבורגנות האינטלקטואלית הרוסית. במשך השנים  מתרחבת השכלתה, לימוד שפות וחשיפה לאמנות דרך  בקורים בגלריות ומוזיאונים. ב-1904 נשלחה ללמוד בגרמניה ומשם ל"מכה" האמנותית - פריז.

    זו היתה תחילתה  של המאה ה-20,מאה בה התחוללו מהפכות בהם המהפכה התעשיתית. תאורת הגז נכנסת לבתים, הקיטור שמניע אוניות, רכבות ואוירונים. המצאות ופיתוחים  צצים כפטריות אחרי הגשם. שינויים קיצוניים עוברים על האוכלוסיות באירופה ובארצות הברית. תנועת הסופרגי'זם הקוראת לשווי זכויות וזכות ההצבעה לנשים מפלג את  המינים. המראה החיצוני הופך להיות סמל לשחרור, השמלות החנוקות במחוך מבוטלות  ובעיקר  "צללית היונה" בה ישבנים מושכים  אחורה והחזה קדימה.

    הלך רוח זה נושב באמנויות היפות ומתמקד בעיקר בפריז ופוגש את הצעירה סוניה  המתחברת לוילהם  אודה בעל גלריה המכיר בכשרונה. היא מחליטיה להנשא לו  נישואין פיקטיביים  צעד שיוביל  אותה למסלול  התקדמות במקצועה. אודה  עורך תערוכה קבוצתית בה מוצגות   עבודותיה ליד  האמנים  פיקאסו בראק ודראן. 

סוניה פורחת  בקרב הקהילה האוונגרדית בהם סופרים  ואמנים. אחרי שנתיים היא מתגרשת ונישאת לרוברט דלוניי, צייר "מצאתי  בו מעיין  משורר".  כששניהם לא מצליחים להתפרנס היא מחליטה לעבור לעיסוק אחר ולהשאיר לרוברט את שדה הציור.

   הכל התחיל עם שמיכה שתפרה לבנה היחיד צ'ארלס, פיסות בד צבעוניות שהזכירו לה את מקורות האמנות העממית הרוסית.

לאורך כל שנות יצירתה  סוניה  לא  נשארת מקובעת על סגנון אחד. היא מושפעת ומכילה  כל זרם, בעיקר  קוביזם, מפאול קלה שהיה המורה שלה,מפול גוגן, קבוצת "הגשר",קנדינסקי והאקספרסיוניזם הגרמני. 

   צורות צבעוניות  שנול האריגה מאפשר, הדפס,טקסטיל, סריגה, כל אלה מנוצלים להפוך סקיצות במימד אחד לעבודה  דו מימדית. "חפשתי משהו בתוכי והוא הפך להיות מופשט. ספגתי את   הצבע דרך החומרים שהכרתי, הבדים, הצמר והחוטים. נמשכתי  לצבעים הילדותיים  הטהורים, שהפכו  למעין שמלות מתנופפות בעת ריקוד".

  עם השנים היא הופכת להיות יוצרת טוטאלית, לכסות כל מה שאפשר בבדים ובצורות, בגדים, שטיחי קיר, עיצוב מכוניות ומושבים להם, נעלים, תיקים, הכל באלמנטים מופשטים וא-סימטריים. אין שטח שאינה  נוגעת בו :עיצוב תלבושות לאופרה, שיתופי פעולה עם במאי סרטים כמו היצקוק או  עם  דייגלב מ"בלט רוס".

   אלא שסוניה אינה האישה  היחידה בדורה העוסקת באמנות  הבדים והחוטים :

   וילאם מוריס, מעצב טקסטיל אנגלי הפועל כבר  בראשית המאה ה-19,אחד מאבות תנועת האומניות "ארטס אנד קראפטס".

    גונטה שטלצל  1897-1983  אמנית  מעצבת סיבים ,מורה    בבאהואס. עבודותיה מקובעות ע"י עבודת הנול, עם נסיונות ליצור לא רק קוים  אלא תנועה.

    אנליז פרידה פליישן, יהודיה גרמניה, עם נשואיה לגוז'ף אלברס אחד ממורי הבאהואס היא  מוכרת  בשם אנני אלברס.גם היא   לא מצליחה להמריא  מעבר  למסגרות הנול,  היוצרים  שטחים מלבניים או מרובעים.

    כך  אף אחד לא יכול  היה להתחרות בעבודותיה של סוניה הפורשת כנפיים גם לתחום העיסקי. ב-1925 היא פותחת בית אופנה בצרפת וארה"ב "סטודיו סימולטני לאופנה". עבודתיה עם ציורי בעלה  הן כל כך נועזות ומקוריות עד אשר הם מקבלים "אישור"   המשייך  אותם  ליצירותיהם של  פרנק לז'ה, האחים  מרסל ז'אק ורימונד דושאן, כשהחותמת  היא  זרם אמנותי  חדש  בשם "אורפיזם" אותו הגה המשורר גיום אפולינר בשנת 1912.

     היום עבודותיה  נשכחו ונשארו  בין כתלי המוזיאונים, אבל כמו שתמיד קורה אופנה  באה  והולכת, ותמיד מישהו נזכר מפשפש

בתיקים  הארכיוניים ומאוורר מחדש  את   הישן.

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה התקבלו 2 תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
1.
גם אני הייתי בהרצאה
אלה 20.02.23 (20:53)
2.
תודה אלה ל"ת
מובי דיק 20.02.23 (22:30)