מס' צפיות - 350
דירוג ממוצע -
תשכחו ממקהלת הצבא האדום,מלהקת התרנגולים,קבלו 19 גברים ומנצח קפלה לימבורג"
בתוכנית העשירה של פסטיבל אבו-גוש בתל אביב שזורים המוטטים והמדריגלים , הקולות האנושיים א-קפלה של "ווקפלה לימבורג"
מאת: מובי דיק 13/10/22 (15:40)

   הם גברים לבושים בשחור, לא מדורגים לפי הגובה העולה ויורד אלא  לפי הקול הבוקע מגרונם. זוהי מקהלה המגיעה אלינו ממחוז לימבורג בהולנד,המוקף בבלגיה וגרמניה מעוטר ביערות,נחלים ובתים כפריים ציוריים.

   ועכשיו עיצמו עיניים ותארו לעצמכם  אותם כנערי מקהלה של הכנסיה המקומית, פורקים בצחקוקים  את חוויתהם אחרי ששרו את שירי הקודש לקהל המאמינים היושב על ספסלי העץ .

   אלה הם הגברים בשחור המביאים אלינו את מיטב הרפרטואר שלהם כשעליהם  מנצח מייסד המקהלה מאז 2007 טרייסטן מייסטר. הם מופיעים   ברחבי אירופה ואמריקה משתתפים באופן קבוע בתחרויות וזוכים בפרסים רבים ביניהם פרס על ביצוע מוסיקת בת זמננו.  תקליטורים רבים להם וגאוותם על  תקליטור המכיל את כל יצירותיו של מקס רגר, מלחין גרמני  1873-1916 למקהלה א-אפלה. קולם מקיף מינעד רחב  בבצוע מוזיקה דתית מתקופת הבארוק והרנסנס  וכן  מוזיקה חילונית ,ביניהם

יצירות  ממלחינים החיים אתנו שהוקדשו למקהלה זו.

   כאן בפסטיבל אבו גוש המתקיים במרכז  רבין בתל אביב, במגדל ע"ש לאה רבין, הם  ניצבים צפופים ודבוקים עם כריכות התווים  שלהם באולם העגול, ריק ,לבן,  חשוף  בלי  פתח או חלון כשמסביב ישוב הקהל על כסאות גן בצורה מעגלית כשהאקוסטיקה  לא מוסיפה חגיגיות למעמד.

    הרפרטואר ששמענו היה מגוון דיו כדי שנוכל  ליהנות מקולות  הטנור,בריטון ובס כשהקולות אלט וסופרן הנשיים הופכים  לבצוע גברי בטון ובגובה הנדרשים.

   השירים משתרעים מהמאות הקודמות בהם נכלל ג'ון וילבי 1638-1574 מלחין מאסכולת המדריגל האנגלי ועד המאה העשרים.   השיר  של  מארטן ואן  אינגלגם    בן זמננו"פה מלא בציפורים"  שחובר במיוחד למקהלה זו , התאים להם ככפפה ליד. הוא יוצא דופן ומדגים  את  מבנה  המדריגל  , מתחיל במלמול,זמזום עם שילוב דיבור ללא מנגינה  עם  הקול הטנורי הגבוה.

   גם השיר  של  ואלווין שרונן  שנולד ב-1965 "לאורך הבריכה  הלך הצייד" היה  מלא הומור.  כמו שנהוג  היום  בישראל  מתחילים להכיר את המלחינות  הנשיות שקולן לא נשמע במשך   השנים,   מתברגת  בין  המוזיקה  הגברית  המלחינה  מרי  איזבל ואלוורדה שנולדה בשנת 1986  ועושה חיל בארגון   מקהלות נשים .  בקונצרט נכלל שירה "איזרי עוז נפשי" מילים  וולט וויטמן. 

    המוזיקה של  מלחיני העבר כמו  פליקס מנדלסון,ריכרד שטראוס וארתור סליבן הידוע מהאופרטות האנגליות שלו, לא נפקד באירוע  זה. וכך  יכולנו  לחוש ולטעום  מהסגנונות של המדריגלים והמוטטים הנותנים  משמעות למילים המחקים  צחוק, אנחות בצלילים מהירים  או  למוטטים בהם הזמר ששר  את המילים  היסודיות של המוטט מכונה "מוטטוס" (אומר המילים) הדיקציה של

המקהלה  והאינטונציה המדויקת בבצוע היצירות אכן הן התוצאה של עבודה מדויקת  עם  משמעת לצידה.

    כשגל   המבקרים התפזר, הזמרים  יצאו החוצה, תרמיליהם  על שכמם,מכנסים וחולצות קצרות,שמחים ועליזים חוזרים להיות ילדיה   השובבים של  המקהלה  הכנסיתית של אז.  

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר