מס' צפיות - 391
דירוג ממוצע -
כששאלה אום כולתום "מי זאת הפרגית הזו" ענו לה "זו העלמה ס."
"מצרים שיר אהבה" סרט טלויזיוני שפרשה לפנינו את סודה של הזמרת היהודיה זכי סועאד מי שכונתה "העלמה ס.'
מאת: מובי דיק 28/09/22 (19:40)

   שנת   1935,שנה אחת מבין עשרות שנים  שיהודי מצרים היו חלק בלתי נפרד מהארץ בה גדלו והיוו נדבך משמעותי בחיים התרבותיים שלה.

     כאן  בתחילת  המאה העשרים מתחילה פרשה עלומה  שאנו הצופים חווים אותה דרך   התוכנית  "מצרים  שיר אהבה" כשהבמאית היא  איריס זכי נכדתה של    הזמרת. התוכנית מלווה בקטעי וידאו אוטנטים וצילומים שמביאים  סבא ונכדתו. סועאד

הזמרת "כשהייתי קטנה עמדתי ליד חנות ושמעתי את קולה של אום כולתום הנודעת המכונה "הקול של מצרים". גרנו בכפר קטן  וזה היה יוצא דופן לבקש מאבא פטיפון. מאחר ולא פסקתי לשיר הביאו אותי  בפני המלחין ריאד שהמליץ  שאשיר בתחנת הרדיו.

עשו לי קמפיין שכמוהו  לא היה  עד כה"  על מסך קטן אנחנו  צופים בסועאד  לבושה שמלה  צמודה  כולה נצנצים והיא בשיער שחור אודם על שפתיה שרה ומרקדת  באותו סגנון  שהיינו שומעים ומכורים לו כל שישי בטלויזיה הישראלית.

    סועאד :" עבדתי עם גדולי המלחינים שחיברו למעני 30 שירים ואני רק בת 20. המלך פואד הוזמן לקונצרט שלי ופעם  כשאום כולתום היתה חולה ומנהל התחנה פני אלי שאשיר במקומה, היא שואלת :"מי זאת הפרגית הזו ? ענו לה "זו העלמה ס."

הוזמנתי לכל מיני מקומות, 3 חודשים הייתי בבגדד. הבגדים שלי הוזמנו בפריז, גם השתתפתי  עם אום כולתום  בסרט "סאלמה"

    בשנת 1945 היא מתחתנת עם  נגן הקאנון (כלי  פריטה  "סולטן הכלים"   כלי מרכזי בתזמורת ערבית ) מוחמד אל עקאד,מוסלמי מכובד,נשיא הלהקה של  לילי מוראד. אחרי שנולד להם בן בשם  משה, מוחמד רוצה לנסוע לארה"ב  כדי להאדיר

את  נגינתו בקאנון . בהיותה בקונסוליה האמריקאית  בקהיר להסדיר את הניירות היא מקבלת  כתב גט ממנו. מאחר ורצונו היה שמשה יימסר לאימו עשתה מעשה :"ידעתי כי   בישראל אין  קונסול מצרי או תורכי שיעצרו בעדי, וכך הגענו לכאן".

     2021 הסבא משה והנכדה איריס  יוצאים  בעקבות תחנות בהם   הלכו  האמא והבן. הם מגיעים  ליפו לקולג' דה פרייר.

משה:"בקשתי מאמא שתשלח אותי לפנימיה צבאית אמא הרויחה בשבוע  30 לירות  וזה תמורה  לשירתה  ברדיו פעם בשבוע,  אבל   לפנימיה היא היתה צריכה  53 לירות. לכן יצאה לעבוד  בתור  עוזרת בית  בבתי עשירים. אני הייתי מאוד בודד בפנימיה

בלי חברים ומשפחה,אמא באה פעם בשבוע לבקר אותי ותמיד דירבנה  ואמרה: אתה צריך להתאמץ פי שניים. הייתי  התלמיד המצטיין בכיתה. גרנו אז באור יהודה. בשנת 1961 אמרתי לה, אני רוצה לנוח מהלימודים שנה, והיא  זרקה את הבגדים שלי החוצה. אצלי לא  יהיו עצלנים,     כך פסקה ".

בינתיים במצרים שמעו שהיא בישראל ושרה ב"קול ישראל" מחקו את כל התקליטים שלה. 

   בגיל 17 משה מקבל מכתב מאביו שחי בניו יורק  ונשוי פעם שניה. משה:"רצה להכיר אותי  ואני נסעתי ,התנשקנו מתוך נימוס. אבל  גיליתי אדם סימפטי שרצה  שאחיה איתם. הוא עמד על כך  שניגש לעורך דין  להכין צוואה שבטח  התכוון לפצות אותי  על כל השנים".

    התחנה האחרונה במסע הסב והנכדה   הוא בניו יורק  לרגלי פסל החרות . מספר משה לנכדה עד כמה  הג'סטות הקטנות של  אביו  גרמו לו    לרכך את האיבה שהיתה   נגדו כל השנים. התחנה האחרונה מסתיימת בבית הקברות המוסלמי בחיפה שם  קבור מוחמד. ואיך מגיע האבא  המוסלמי להיות קבור  בישראל. משונים דרכי האלוהים, סועאד מגיעה   לארה"ב  לפגוש את בעלה שלא ראתה  35 שנים, וכשברקע הסרט מתנגן  השיר המפורסם של  העלמה ס. "בחבק בגדד"  מסתלסלים  המילים "חיי מלאים עצב וסבל".

    משה:   " ואם תשאלו איך אמא  יכולה להתחבר ולהתחתן אתו   שוב  אחרי  כל הסבל  שהיא סבלה בגללו , אומר כך : היא היתה רגשנית באהבה שלה ,הוא היה הגבר  שלה לנצח, הקלרק גייבל שלה".

    6 שנים הם המשיכו לחיות בחיפה, בזקנתה היתה עיוורת אבל לא ויתרה על  מריטת הגבות ומריחת אודם על שפתיה. 

סועאד :"סבתא שלי  היתה אומרת לי, תברחי מהצרות ותשירי. אפילו שאין לי שירים חדשים תמיד יזכרו אותי כעלמה ס."

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר