מרבים לדבר לאחרונה על כך שמנהיגים יישפטו ב"משפט הציבור" ולא רק בהיבט החוקי. אמירה זו יכולה להתפרש לשני הכוונים. צריך לבחון היטב לפני שחורצים דין, האם מבחינה ציבורית שווה להכניס את כל המערכת הפוליטית לסחרחורת מטורפת.

זאת אפילו אם נצא מתוך הנחה שכל החשדות המיוחסים לראש הממשלה יתאמתו, האם כמה גילויים החדשים והיסטריה התקשורתית הם גורם אמיתי לשינוי דרסטי של המצב. האם זו הדרך לניהול נכון ואחראי של מדינה. גם לאלו שאינם מחסידיו של ראש הממשלה, האם לא שווה לבדוק מה היחס בין "החטאים" המיוחסים לו ובין העונש הציבורי המגיע לו.

ברור לכולם שמי ש"קופץ" כמוצא שלל רב, על עגלת "רדיפת הצדק" כביכול, הם בעיקר שניים: העיתונאים והפוליטיקאים.

העיתונאים, שהחומר מספק להם עבודה אינסופית, תשומת לב ורייטינג עצום. הפוליטיקאים, מכל הסוגים, המתחרים ביניהם ומחפשים שעת כושר לשפר עמדות.

מה כל זה קשור לציבור ?

הציבור ברובו רוצה שקט, ניהול מדינה בצורה מקצועית ויעילה. בארץ יש הרבה מה לשפר, אך מצבינו בתקופה האחרונה די טוב מהרבה בחינות: כלכלית, ביטחונית, מדינית, יחסי חוץ, חברה, תעסוקה, סביבה, ותרבות.

מה עדיף שייקרה עכשיו ? כמה כסף יתבזבז ? כמה החלטות לא ענייניות יתקבלו עד שהמערכת תתייצב ? מי ירוויח ומי יפסיד ?

כל אחד יכול לענות לשאלות אלו מתוך עמדתו ונקודת המבט האישית שלו, אולם מה שבטוח שרוב הציבור יפסיד.

לכן כציבור, האם לא עדיף לנו לוותר על מחול השדים המטורף המתחולל היום. להקטין משמעותית את ההתייחסות להאשמות ולשערוריות. להמעיט בקריאת עיתונים, להוריד רייטינג למחוללי הסנסציות. לחכות שנתיים עד למועד הבחירות המתוכנן. להחליט בבוא הזמן בצורה דמוקרטית ושקולה מי אנחנו מעדיפים שימשיך להנהיג אותנו.

זהו "משפט הציבור" החכם ביותר -  אם אתם מסכימים לכך, בואו ננסה לחשוב על דרכי פעולה בכדי להביע עמדה זו ולהשפיע.

בכבוד רב,

נציג הציבור