מוריס בז'אר שרקד והקים להקות בלט חשובות כ-"בלט הכוכב"  "בלט המאה ה-20"  ייסד בשנת 1987 להקת בלט מודרנית בעיר לוזאן בשוויץ. בקרדיט שלו יצירות עם מוזיקה מקורית וחלקים מהם לפי   מוזיקת  מלחינים ידועים כ"בולרו"  של מוריס  ראוול, "מפצח האגוזים" של צייקובסקי, "פולחן האביב" של איגור סטרווינסקי.

   ב-1995 כשיצא התקליט ה-15 והאחרון של  להקת קווין : made  in  heven  התרשם בז'אר מהגרפיקה והעיצוב ומאחר שהוא אהב את כל יצירות הלהקה, החליט להקדיש את הבלט   ballet for  life לרוחו האלמותית של פרדי מרקיורי ושאר חברי

הלהקה שנשארו בחיים. הבלט הזה הפך תוך שנים מועטות אף הוא  אנדרטה המנציחה  לא רק את  פרדי אלא  לעוד יוצרים של הבלט הזה .  הרקדן  הראשי של הלהקה חורחה דון מת מאיידס ב-1992,  ג'אני ורסאצ'ה   שעיצב את התלבושות נרצח ב-1997 ומוריס  בז'אר  עצמו מת ב-2007. אולם הלהקה בשמו ממשיכה להופיע בעולם  עם  אותן תלבושות של ורסאצ'ה, עם סולנים מהשורה הראשונה, כמו"כ היא , מתחדשת  בעבודות חדשות בדיספלינת  הרוח של  בז'אר.

   הבלט  הועלה בבכורה בשנת 1997  בתיאטרון "שאיו" בפריז וכך הוא מצטרף לאותן להקות בלט  ידועות המקיימות  את הבכורות שלה בעיר האורות. 

    הבלט רוס של סרגיי דיאגילב העלה  את "אחר הצהרים של הפאון" מאת דיביסי  בתיאטרון "השאטלה" ואת  "פולחן  האביב" של  סטרווניסקי בתיאטרון  שאנז אליזה ב-1913.  כל זה קרה בתחילת המאה ה-20 כשהרקדן  האגדי והכיאוגרף היה ואצלב

ניזי'ינסקי.

    הבלט