מס' צפיות - 509
דירוג ממוצע -
בשבח הבדידות והחופש לטייל לבד
מתוך הספר "לחשוב,להתבטל, לטייל" אסופה של 4 סופרים בהוצאת "9 נשמות"
מאת: מובי דיק 21/08/22 (09:58)

    מה חשבו   ועשו ארבעת  הסופרים  הגדולים כדי  לתת מרגוע ושקט   לנפשם: לואיס קרול מדבר על הצורך  בהזנת הנפש בספרות טובה ,רוברט סטיבנסון  סתם מתבטל, צ'רלס דיקנס יוצא  להליכה בלונדון אחרי חצות כשאינו מצליח להרדם.

    אני התמקדתי ברביעי שביניהם, ויליאם  הזליט, נולד באנגליה ב-1778  ובעקבות אביו שהיה כומר נדדה המשפחה  לאירלנד וצפון אמריקה. הזליט  נע לפריז בכוונה להיות צייר בסופו של דבר פנה לעיתונות וספרות. ב-1805 התעניין במטאפיזיקה והמשיך  בלימודי הפילוסופיה. ומאחר ומנהגו והצורך שלו להרבות במסעות וטיולים  הוא  בספרו מתמקד בעיקר למה ומדוע  הם מביאים אותו  להתבודד  ולא  לצרף אליו איש.  "חירות היא  נשמת המסע,חירות לחשוב, לחוש, לעשות כל דבר  העולה על רוחך. יוצאים למסע כדי להשתחרר מכל המגבלות, להשאיר את עצמנו מאחור  ,להיפטר מכל האחרים"

     ליקטתי את החלקים  המסבירים את  "השגעון" שלו להיות לבד,בלי שום ליווי לא אדם ולא חיה ואולי זו הסיבה שהיה ידוע  בעל מזג קשה והסתכסך עם רוב חבריו. בעת קבורתו בחצר כנסית סנט אן שבלונדון לצד בנו היו  נוכחים רק כמה מהחברים שנותרו לו. מה שמענין  במסה שלו שהוא מביא ציטוטים ממשוררים וסופרים כך שאתה נפתח לעוד דמויות שלא הכרת וגם לא שמעת את שמם.

    "איני  חש באבידה ברגע  שאני  נותר לבדי. במקום לנסוע בכרכרה עם ידיד,להחליף  דברי שנינה ולדון שוב באותם נושאים  מוכרים לעייפה, תנו  לי שמים כחולים מעל ראשי ודרך משתרעת למרחקים ואני  נעשה מאושר".

    "אני יוצא מהעיר וכל אשר בה כדי לשכוח אותה. ישנם  אנשים היוצאים לשם כך  לחוף הים או לשפת אגם ולוקחים את הכרך  עמם. אני אוהב  את הבדידות,אוהב להתמסר לה לשם הבדידות. אינני מבקש לי ידיד במקום סתרי שלאוזנו אלחש - מתקה לי בדידות (מתוך  הפואמה "מקום סתר")מאת המשורר האנגלי ויליאם קופר.

    שמעתי אומרים שכאשר  תוקף אותך מצב רוח רע,כדאי לך לצאת לבדך להליכה  רגלית או רכיבה ולשקוע במחשבות למרות שכל הזמן טורדת אותך המחשבה שעליך לשוב ולהצטרף למסיבה ממנה פרשת  זה עתה " 

"הבו לי רע  כלבבי שלא יאמר  דבר אלא רק יעיר כיצד מתארכים הצללים כשהשמש שוקעת " (ציטטה  של לורנס סטן 1768-1713 סופר ואיש כמורה אנגלי).

   הזליט מהלל את הפונדקים שהיה לן בהם "החשאיות של הפונדק הוא אחד מיתרונותיך, אדון לעצמך, לא להיות מוכר אלא בשם תואר "האדון שבסלון" פעמים התענגתי על ספרים שמצאתי באכסניות. למשל  בכרך של  "פול וירז'ני" רומן מאת סופר צרפתי ז'ק אנרי ברנדן דה סן פייר 1737-1814 או אחרי גשם שוטף כיליתי שני  כרכים של  "קמילה" מאת מאדם  ד'ארבלי סופרת אנגליה  או בפונדק שבוולייס עם בקבוק שרי ועוף קר שקעתי ב-"אלואיז החדשה" רומן מכתבים מאת ז'אן ז'ק רוסו. "

    ואיך סופר כהזליט  חוגג  את יום הולדתו ?כמובן במסע סולו    במקום האהוב  עליו  העמק בין צ'רק  לרקסם. "כמה מאושר הייתי להלך בדרך שעל הרכס ולדקלם לעצמי את שורותיו של קולריד'ג מהפואמה "אודה לשנה החולפת". כי מי עוד יכול לחלוק עמי את  זרם המחשבות,החרטות והעונג.

   לסיכום אפשר להביא את פסוקו של  הזליט "מארצי ומעצמי אני  יוצא" שלקוח מהפואמה של  מיגל  דה סרוואנטס "הייתי  רוצה עד  מאוד לבלות כל חיי במסעות בארצות אחרות, לקבל  בהשאלה במקום כלשהוא חיים אחרים שאיתם אוכל לבלות אחר כך בביתי".

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות לכתבה זו התקבלה תגובה אחת לקריאת כל התגובות ברצף
1.
אהבתי
חיה וייס 26.08.22 (13:55)