מס' צפיות - 45
דירוג ממוצע -
מה מריץ את אברהם בלבן לשוטט ולמצוא את פינותיה הנעלמות של ת"א
בעקבות ספרו של אברהם בלבן "רשימות תל אביבית 2013-2018"
מאת: מובי דיק 01/08/22 (22:32)

   איזה תירוץ הניע את  וירג'יניה וולף לחצות  רגלי את  לונדון העיר.  מה עשו  השיטוטים  לוולטר בנימין הפילוסוף. גארנט קדוגן סופר ועורך בן ג'מייקה למד לנווט בבטחה במסלולי הלילה ברחובות קינגסטון וניו יורק מהקבצנים וחסרי הבית. גי דה מופסאן עזב את פריז והפליג לפירנצה כי מגדל אייפל  וכל התוצרים סביבו הרגיזו אותו.

 

    מה עשו שאר הסופרים  עם אהבתם ודבקותם  בהליכה ברחובות הערים זאת תדעו מהספר :"לאהוב,לשוטט,להפליג" בהוצאת "תשע נשמות".

   אברהם  בלבן לא זקוק לעזרה  ועצות ,נהפוכו, הוא אוהב ללכת לאיבוד תוך שהוא צועד,רוכב על אופניו או  רץ. חויותיו הם מעין שופע שמזין את טורו בעיתון "הארץ" ובספרו  "רשימות תל אביביות 2013-2018". כיליד  קיבוץ  חולדה הוא מתיישב  בתל אביב לפני שנים מועטות ומאז כל רחוב וסימטה שהוא עובר בהם מדליקה אצלו שרשרת זכרונות והצטלבויות אירועים ותאריכים שלמד וזכר . השדרות,הגינות סוגי העצים מוכרים  לו מעברו הקיבוצי ואינו חושש לגנות או לשבח את  עבודת אדריכלי וגנני העבר והווה של העיר. גם שוכני העצים וחיות הרחוב  מכרים  לגביו וכל פגישה אתם מעלים אצלו  טעם  של בית, הקיבוץ.

  בלבן  מתגאה  בעובדה  שהוא גילה את  אוזנו של רם איזנברג שתיכנן שניים מהגנים המקוריים בעיר על  גן נסתר ברח' מאנה 22  שלא היה ידוע לרם . הצאלון הענק,שיחי הפילדנדרון והבונגווליות, ההביסקוס, כולם חברו למערך גן בוטני  ורם לא מפסיק להתפעל מהצמחיה העבותה  שלא ידע  על   קיומה.

   יש ושיטוטים נושקים לשפת השירה שאינה  זרה  לו וכשהוא  נתקל בשמות הסופרים,המשוררים,נושאי תפקידים   ציבוריים  הנושאים את שמם   מעל שלטי הרחובות, הוא מרגיש  שהגיע לפגישת  מכרים מכבר.   וכאן זוהי  הזדמנות  לרענן  מזכרונו שורה או יותר  של אותו סופר או משורר שניקרה  על דרכו.   וכאן אפשר לתאר  במילים  על  דרך  הציור את  מעשי המכחול הסיני בעל שערה אחת  שמשרטט את הגביעים הלבנים של החבצלות שבקעו  מצוק הכורכר והפעימו את  בלבן. הנה אלתרמן  ו"צעצועיו הגדולים של אלוהים" :"הירח על כידון הברוש, העץ שפרותיו אדומים כעגילי אישה" ובהמשך  המשפטים  המתאימים  אחד לאחד לבלבן ודרכו  "ההלך אינו   בהכרח מי שפותח צעד ויוצא לדרך אלא מי שפוקח עיניו ואת לבו למראות המזדמנים לו בדרכים וברחובות".

    ולא רק טבע לוכד את תשומת לבו  של בלבן, יש ואנשים  שניקרים    בדרכו   על ספסל בגינה. מילה קטנה וכבר נשפכים הסיפורים מהעבר, על שכנים שהיו ואינם ועל שוכני הבתים. זו דרך  עקיפה לנבור ולחשוף  רבדים כמו  בחפירות ארכיאולוגיות.

     ברחוב מנדלי 10  גלום אוצר שמסופר מפיו של גיורא קרובנד שנולד וגדל ברחוב זה. סיפורים פיקנטיים על זונות הונגריות

שהיו מציעות את שרותיהן בדירות סמוכות לבתיהן.  במנדלי  14 זכור  לו מי גר בכל כניסה וקומה. על הגג היה שובך יוני דואר

של ההגנה. רייטר מהכניסה הראשונה  עישן סיגריה בזמן העוצר וחייל אנגלי ירה בו. הקליע  השאיר את חותמו במשקוף.

אחרי מלחמת השחרור הפכו את השובך לשני חדרים, באחד מהם גר  אריק לביא שהיה מארח את חבריו על הגג.  במנדלי 6

היה ביה"ס  לרכיבה על אופנוע   וכן ביתו של פוקה הירש נער שעשועים של תל אביב הקטנה. במנדלי 15  התגורר הסופר והמשורר אשר ברש, איש נמוך עם שפם שחור. השכנים נתנו כבוד  לאיש ולמשפחתו כי  ידעו שהוא סופר.

   בלבן  אספן של זכרונות ובטרם גם אלה שיודעים  ומעלים אותם יימחקו כלא היו  הוא  מקבע אותם  בתיעוד קצר מלא חמלה והומור.  בלבן הינו   איש  של הקשבה תכונה שפסה מעולמנו,  מנסה בדרכו להעביר לקוראיו את העמקת  הדמיון  להתחבר לאנשי העבר  ולחוש    כאילו הם עצמם נמצאים  בבתים של  אז חוובים את הזמן והתקופה .

    לחיות בתל אביב הצפופה מפקקיה  כשהנוף מוסתר ע"י זרועותיו    הארוכות של  העגורנים,אינם  דבר משובב. מראה המקום של בלבן יכולים לפוגג את מה שרואה העין  ולהעשיר את הנפש  בחיפוש ומציאת הממתקים הגנוזים   בכל רשימה שלו.

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר